לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    תיאום הורי

    תיאום הורי הוא מונח חדש יחסית בעולם הטיפול והגירושין. התיאום ההורי התחיל בארצות הברית, בסוף שנות ה-90, כמענה למצבים רבים בהם הורים מתגרשים בדרגת קונפליקט גבוהה מעמיסים על מערכות הרווחה והמשפט בתלונות וטענות ומאבקים, לרוב על גבם של הילדים. הרשויות בארצות הברית הוסיפו את שירותי התיאום ההורי להכוונת הורים לניהול המשבר שלהם, מתוך התמקדות בטובת הילדים ותוצאות מעשיות שישפרו את מצב הילדים. בארה"ב וקנדה נכללות בין סמכויות המתאם ההורי גם חובת דיווח לבית המשפט כאשר ההורים אינם מקיימים את החלטות בית המשפט, וכן אפשרות למתן עדות בבית המשפט – סמכויות שבישראל נתונות בידי פקידות הסעד.

    בדרך כלל מפנה בית המשפט את ההורים לתיאום הורי, ולעיתים פונים ההורים באופן עצמאי, מתוך הסכמה ביניהם. במקרים בהם מפנה בית המשפט את בני הזוג לתיאום הורי, יגדיר גם את אופי התיאום וגבולותיו – מידת החיסיון של המפגשים, האם המתאם הוא רק יועץ או שנתונה לו זכות הכרעה, מה סוג הקשר בין המתאם ופקידת הסעד של בית המשפט ובית המשפט עצמו ועוד.

    מטרות התיאום ההורי הן: גישור בין ההורים המצויים ברמת קונפליקט גבוהה בנושאים שונים, הפחתת המתח של הילדים, לימוד דרכי תקשורת יעילות וניהול הכעסים, שיפור היחסים עם הילדים, שיתוף פעולה בין ההורים, הבטחת קיום החלטות בית המשפט, הזזת הילדים מקו האש של המאבק בין ההורים, הכוונה להמשך סיוע לטווח ארוך מגורמים כמו יועצים, מטפלים, וכו'. כמו כן מציאת פתרונות מעשיים להתנהלות ותפקוד יומיומי עם הילדים.

    ההבדל בין תיאום הורי וגישור הוא שגישור גירושין בא לגבש הסכם הכולל את כל הנושאים הכרוכים בגירושין, לרבות ענייני ממון, רכוש, נדל"ן, וכו'. ואילו תיאום הורי הוא מודל שמטרתו העליונה היא "טובת הילד", ותפקידו לעזור להורים להגיע לשיתוף פעולה ותמיכה בילדים למען מיזעור הנזקים הנגרמים לילדים כתוצאה מהסיכסוך ביניהם.

    מרבית הגישות הרווחות כיום לטיפול והבנת התפתחות ילדים שמות דגש עיקרי על מקומם של ההורים בחיי הילדים, במיוחד בשנים הראשונות לחייהם. ההורים הם בעצם הדמויות המשפיעות ביותר על נפשו של אדם, ועל חלק גדול מבניית אישיותו. מתוך כך מתחזקת ההכרה בנחיצות סיוע להורים להתמודדות עם ילדיהם בתקופת קונפליקט וגירושין. ילדים משמשים פעמים רבות מדי ככלי משחק בידי הוריהם במאבק ביניהם, וסובלים מכך נזק רב לאין שיעור. ילדים רבים חווים רגשות עזים ביותר במהלך גירושין של הוריהם – נטישה, דחייה, אובדן, כעס, חוסר אונים ואף אשמה ובדידות, תופעה עיקרית היא פגיעה בתחושת הערך העצמי. לעיתים הם מצליחים להסתיר את המשבר, או שהוא מתבטא בעקיפין דרך תופעות שונות כמו – הידרדרות חברתית או לימודית, רגרסיה התפתחותית כמו הרטבה בלילה ועוד. בתופעות אלו אפשר לטפל, ואף למנוע, בעזרת הכוונה של ההורים.

    ניהול נכון של המשבר בין ההורים, הגברת המודעות לנזק שבהסתה ובעירוב הילדים בסיכסוך, ולימוד כללי תקשורת בסיסיים יכולים לשנות חיים במלוא מובן המילה.
    המתאם ההורי מגיע בדרך כלל מעולם הטיפול, ומשמש כגורם נייטרלי. הוא נמצא עבור ההורים כסיוע לפתרון חילוקי דעות הנוגעים לילדים, מתוך התמקדות באינטרסים של הילד, להציע פתרונות זמניים וקבועים ולתת כלים לשיתוף פעולה עתידי. לעיתים נחתם חוזה בסיום התיאום בין ההורים המחייב אותם להמשך שיתוף פעולה. התהליך נמשך כמספר חודשים ומשלב פגישות משותפות ונפרדות של ההורים עם המתאם. לעיתים ייפגש המתאם גם עם הילדים עצמם, ועם בני משפחה נוספים מהמשפחה המורחבת.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן