לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    צו הגנה

    מהו צו הגנה ומתי הוא יינתן?

    מקור הסמכות לתת צו הגנה בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה. סעיף 2 בחוק מסמיך את בית המשפט לתת "צו הגנה", ומפרט את מהותו של צו ההגנה:

    "2.(א) בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם … (להלן – צו הגנה):

    (1) להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;

    (2) להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;

    (3) לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;

    (ב) צו הגנה יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה …"

    צו הגנה, אם כך, הוא צו אשר בית המשפט יכול לתת כנגד בן (או בת) משפחה, המאפשר להגביל את אפשרותו של אותו אדם לבוא במגע ובקשר עם המשפחה שלו בתנאים ובמגבלות לפי החלטת בית המשפט ובהתאם לסעיפים. החוק נועד למנוע מצבים של אלימות במשפחה.

    חשוב להבין, כי צו הגנה מאפשר לבית המשפט לנקוט צעדים משמעותיים ביותר כנגד אדם ולהרחיק אותו בפועל ממשפחתו ואף מביתו, ולכן חשוב כי הצו יינתן במידתיות, ככל שהדבר דרוש כדי למנוע אלימות במשפחה. צו כזה יכול להינתן כנגד בן משפחה אשר נוהג באלימות כלפי המשפחה או מי מבני מהמשפחה האחרים. לרוב בית המשפט איננו דורש חבלה בפועל ויש גמישות מסוימת בקריטריונים על פיהם מחליט בית המשפט לתת צו הגנה כזה.

    מי יכול לבקש צו הגנה?

    צו הגנה יכול לבקש כל בן משפחה אשר רואה צורך בכך, על ידי פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, המוסמך לדון בכל סכסוך בין בני משפחה. בדרך כלל, בגלל אופי הבקשה, היא תוגש על ידי צד אחד ללא ידיעת הצד השני. בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה זמני, אולם יהיה חייב לקבוע מועד לדיון בבקשה בתוך מועד קרוב בטרם יינתן צו הגנה קבוע.

    בבית המשפט יעידו בני המשפחה המעורבים – המבקש והמשיב – בפני השופט. לרוב, מגישים הצדדים תצהירי עדות ראשית אשר מחליפים את העדות הראשית שלהם ובבית המשפט הם נחקרים רק בחקירה נגדית על ידי עורכי הדין של הצד השני. לאחר שבית המשפט התרשם מהעדויות, ייתן בית המשפט את החלטתו לגבי צו ההגנה.

    איזה מגבלות אפשר להטיל במסגרת צו הגנה?

    סמכותו של בית המשפט, כעולה מלשון החוק שהובאה לעיל, היא רחבה למדי בסוגי ההגבלות שהוא יכול להטיל על בן משפחה. צו הגנה יכול להיות בצורה של הרחקה מבית המשפחה, בצורה של הגבלת השהייה בו. התניית השהייה בו בנוכחות של אנשים נוספים, ערובה כספית להתנהגות טוב ועוד תנאים – כדי למנוע אלימות במשפחה. בית המשפט רשאי להטיל מגבלות נוספות, ולהורות כי יימנע מהטרדת המשפחה או מי מבני המשפחה וכו'.

    בנוסף, במקרים בהם יש לבן המשפחה רישיון לנשיאת נשק, רשאי בית המשפט להגביל את הרישיון, להתנות את הביקורים בהפקדת הנשק או להגביל את אפשרותו של האדם, שכנגדו ניתן צו ההגנה לשאת את הנשק בעת הביקור בבית המשפחה וכו'.

    תקפו של צו הגנה – עד מתי?

    צו הגנה מוגבל בתקפו לשלושה חודשים, אולם בית המשפט יכול להאריך את תקפו לפי הצורך מעת לעת לתקופה של עד חצי שנה. מנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי בית המשפט להאריך את תקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת.

    חשוב להבין בהקשר זה, כי מטרת צו ההגנה היא להרחיק את בני הזוג אלה מאלה ל"תקופת צינון" כדי למנוע אלימות ותו לאו. צו ההגנה איננו חלק מהסדר גירושין או ההפרדות של בני הזוג. לכן, תקפו של הצו הוא לתקופה שתאפשר צינון והרגעה של מצב הדברים, כדי לאיין את הסיכון לאלימות מצד מי מבני המשפחה.

    צו הגנה או תלונה במשטרה?

    חשוב להבין, כי תלונה במשטרה מתחילה הליך פלילי אשר בו המתלוננים אינם "בעלי הבית", ואינם יכולים להחליט אם למשוך את התלונה בחזרה ולעצור את ההליך. הליך צו ההגנה מאפשר לתת פתרון לחשש מבלי להיזקק לתלונה במשטרה. כמובן, כי במקרים של אלימות בפועל, אין לחשוש לפנות אל המשטרה, אשר מוסמכת בעצמה לעצור את בן המשפחה האלים ולהרחיקו למשך ימים מסוימים.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן