לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    חזקת השיתוף

    על הלכת השיתוף וחזקת השיתוף

    בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים יידונו על פי ההלכה בבית הדין הרבני. כך נקבע בחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשכ"ג – 1953. חוק זה קובע, כי סמכותו של בית הדין הרבני בעניינים אלה תהא בלעדית, כלומר שאין ערכאה בלתה המוסמכת לדון בעניינים אלה. אולם, גירושין אינם רק עניין הלכתי, ואל הגירושין כרוכים נושאים רבים בעלי אופי אזרחי-כלכלי, כגון: משמורת על ילדים, הסדרי ראייה, מזונות וכמובן גם חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כללים נוספים שנקבעו בפסיקה ובחוק הישראלי קובעים כיצד יש לחלק את הרכוש בין בני הזוג. אחד העקרונות האלה נקרא חזקת השיתוף (או הלכת השיתוף), שיושמה על ידי בתי המשפט בישראל עד שעוגנה בחוק יחסי ממון לגבי זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974

    מהי הלכת השיתוף?

    התפיסה העומדת בבסיס הלכת השיתוף היא כי הנישואין הם למעשה שיתוף בין בני הזוג. התפיסה גורסת כי כל מה שבני הסוג משיגים במשך הנישואין הוא פרי השיתוף שביניהם. משמעות הדבר היא, כי כאשר מחלקים את הרכוש בין בני הזוג, יש לחלק אותו כפי שמפרקים שיתוף – כל שותף מקבל חלק כחלקו בשותפות ובין בני זוג, המדובר בחלוקה שווה בשווה. כאמור, חוק יחסי ממון בין בני הזוג עיגן את הכלל בחוק בעבור בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974. בעבור מי שנישאו לפני תאריך זה, מוחלת הלכת השיתוף. עיקר ההבדל בין הגישות שלפני החוק ולאחרי החוק, היא המועד בו קובעים מתי מבוצעת חלוקת השיתוף. בעוד את הלכת השיתוף שהוחלה לגבי זוגות שלפני ינואר 74', אפשר להחיל בכל שלב של הנישואין שנחפוץ – כולל גם בהתגלות סכסוך ולפני פקיעת הנישואין, הרי שעל פי החוק ניתן לבצע את איזון הרכוש בין הצדדים רק לאחר פקיעת הנישואין.

    גם בית הדין הרבני מוסמך וגם בית המשפט האזרחי

    בית הדין הרבני קונה סמכות להכריע בעניינים שונים באמצעות הסכמת הצדדים ולכן בית הדין הרבני יכול להיות מוסמך לדון בשאלות ממוניות אלה אגב הליך גירושין שהוגש אל בית הדין ושאליו נכרכו. אם הכריכה היתה כנה וכדין, הרי שערכאות מקבילות לא תדונ?ה בעניינים אלה. דא עקא, שבית הדין הרבני מכריע בעניינים אלה על פי דין ההלכה היהודית, אשר כאמור רואה בנישואין מערכת שונה של יחסים. משמעות הדבר, כי האופן בו בית הדין הרבני מחיל את הלכת השיתוף (על פי החוק ובכלל) יכול להיות שונה מכפי שהיה נעשה על ידי בית המשפט האזרחי, הוא בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין, כי על פי המגמה הניכרת כיום בבתי הדין הרבניים, רבנים רבים מחילים את הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון מכוח פתרונות הלכתיים דוגמת "דינא דמלכותא" או "הלכות המקום", המאפשרות לקבוע על פי דינים שאינם דיני ההלכה במצבים שונים.

    הסכם ממון טרום נישואין והסכם גירושין

    הנה כי כן, על אף קיומו של חוק המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של גירושין, עדיין יכולה להיות מידה של אי ודאות לגבי אופן החלוקה הנכון. כדי להפיג את הערפל שעוד נותר, עומדת לבני הזוג האפשרות לכרות ביניהם חוזה אשר יסדיר את זכויותיהם ברכוש הקיים, המשותף ושיצטבר במידה והיחסים יעלו על שרטון. הסכם כזה יכול במידה רבה להבהיר לצדדים כיצד תיראה חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פירוק השיתוף. בין הפתרונות הנוספים הקיימים לעניין זה אפשר למנות גם את האפשרות להגיע להסכם גירושין בטרם הפנייה אל הערכאות בו מסדירים בני הזוג את חלוקת הרכוש ביניהם. במקרה כזה יאושר הסכם הגירושין על ידי בית המשפט לענייני משפחה וייתן לו תוקף של פסק דין.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן