לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    ניכור הורי – המשך

    במאמר הקודם הבאנו את המנגנונים שיוצרים את התופעה הכואבת שנקראת "תסמונת ניכור הורי" (Parental Alienation Syndrome). יש להדגיש את ההשלכות החמורות שעלולות להופיע בעקבות התופעה: על פי תיאוריות התפתחות הנפש המרכזיות כיום, הקשר של ילדים עם הוריהם נחשב כאחד מאבני היסוד החשובות והמשפיעות ביותר על עיצוב האישיות של האדם. ניתוק מאחד ההורים עשוי להשפיע בצורה משמעותית ועמוקה על מבנה האישיות של ילדים, על מערכות יחסים שייצרו בעתיד, על דימוים העצמי, קושי במתן אמון בזולת, בעיות התמכרות, תפיסה חד מימדית של הזולת כ"טוב" ו"רע", שיחזור העבר עד כדי ניכור הורי מילדיהם שלהם ועוד.

    שוב, אנו מסייגים ואומרים כי אותה תסמונת שהוגדרה על ידי הפרופ' גארדנר בארה"ב, הינה שנויה במחלוקת, לא מאומתת על ידי מחקרים אמפיריים מספקים, וישנם חוקרים ומומחים רבים שחולקים על ההגדרה ואינם מוצאים לה סימוכין. היא גם אינה מופיעה ב-DSM – ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.

    ובכל זאת, ראוי לשים דגש על התופעה, גם אם לא מגדירים אותה כתיסמונת, מאחר ובישראל אימצו בתי המשפט את הזווית הזאת וניתן מקום והכרה להגדרת הניכור ההורי בפסיקות שונות.

    לדוגמה: בית המשפט עשוי לנקוט בסנקציה של צמצום דמי מזונות של אב לילדים המתנכרים לו, על פי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט- 1959, רשאי בית המשפט לפטור אדם מחובת מזונות, באופן מלא או חלקי, מחמת התנהגות מחפירה של הזכאי למזונות כלפיו, זאת לאחר בדיקה מקיפה של טובת הילד, מניעי האב ונכונותו לשמור על קשר טוב עם ילדיו ועוד. בית המשפט ישתמש באמצעי זה במשנה זהירות וכמוצא אחרון מתוך הכרה כי סנקציה שכזאת הינה בעייתית בתור פיתרון לניכור הורי.

    פסיקות נוספות קובעות להעביר את משמורת הילדים מחזקת ההורה החשוד בהסתה לחזקת ההורה השני, על מנת לחזק את הקשר בינו לבין ילדיו ולהוציאם מהסביבה המזיקה. מצב זה כשלעצמו עשוי להיות בעייתי מכיוון שלעיתים הילדים אינם מוכנים נפשית להתגבר על ההתנגדות כלפי ההורה השני. כמו כן ישנם קולות רבים המצביעים על כך שבתי המשפט בישראל אימצו בצורה נרחבת מדי את הגדרת הניכור ההורי כדי להוציא ילדים מחזקת אימותיהם, והפסקת תשלומי דמי מזונות (ברובם של המקרים האם נחשבת כמסיתה), זאת בנוסף לטענה שהדבר חושף ילדים ביתר שאת לפגיעות מיניות או אלימות מצד הורה, כאשר ייתכן וההורה השני מנסה להגן על ילדיו אך נאשם בהסתה וניכור. בנוסף, לעיתים קרובות קשה לשים את האצבע על הגורמים להתנכרות ילד מהוריו, ולהוכיח כי הניכור נעשה בעקבות הסתה של הורה.

    לעיתים סימפטומים פוסט טראומטיים של אם שעברה התעללות נפשית, מילולית או פיזית מצד בן הזוג נתפסים כהסתה וניכור הורי, במקום לתת הכרה וטיפול בפגיעה שהאם, וייתכן שאף הילדים, עברו.

    ישנם מקרים בהם בית המשפט הוציא את הילדים מחזקת אימם לגורם שלישי – מרכז טיפולי של שירותי הרווחה, בעקבות תיוג האם כמסיתה ואחראית לניכור הורי. הבעייתיות הטמונה בכך, מלבד כמובן הטלטלות הקשות אותם עוברים הילדים, היא היעדר טיפול מערכתי משפחתי.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן