לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    משפחה חד הורית

    מורה נבוכים – משפחה חד הורית

    משפחה חד הורית כבר אינה תופעה שולית בנוף הדמוגרפי הישראלי, מספרן של משפחות אלה הוריות 21% מכלל המשפחות בישראל. תרמו לכך הגידול הניכר במספר -גדל בהתמדה, וכיום הן מהוות כ הזוגות המתגרשים בשלושת העשורים האחרונים, כמו גם העליה של משפחות חד הוריות רבות מחבר העמים ומאתיופיה, וכן תרמה לכך תופעה הולכת וגדלה של נשים אשר החליטו שלא לוותר על רווקותן ובחרו ללדת ילד ללא נישואין. גידול זה הוביל בשנת 2991, לחקיקת חוק שיוחד לעניין זה – חוק משפחות 2991. בנוסף אליו, קיימת התייחסות נפרדת למשפחות חד הוריות בחוקים -חד הוריות התשנ"ב סוציאליים דוגמת חוק הביטוח הלאומי בו נקבעו הטבות מיוחדות למשפחות חד הוריות. במקביל לכך, התפתחה גם פסיקה משפטית ענפה בסוגיות משפטיות הכרוכות במשפחה החד הורית. להלן יובאו בתמצית הוראות חוק ושאלות משפטיות עיקריות ונפוצות בנושא זה.

    הורה יחיד? מהי משפחה חד הורית

    החוק מגדיר "הורה יחיד" כהורה שאינו נשוי ואין לו בן זוג הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בחזקתו נמצא ילד שטרם מלאו לו 18 שנים. דהיינו, אדם ייחשב הורה יחיד בין אם הוא גבר או אישה, בין אם מדובר בגרוש/ גרושה, בין אם מדובר במי שלא היה נשוי/ נשואה מעולם, בין אם ההורה הביולוגי השני ידוע ובין אם לאו, וזאת עד הגיע הילד לגיל 18 שנה.

    האם הורה יחיד, שיש לו בן זוג שאינו ההורה הביולגי של הילד, עדיין נחשב הורה יחיד?

    הורה יחיד שנישא לבן זוג או שחי כידוע בציבור עם בן זוג, מאבד את מעמדו כהורה יחיד וחוק משפחות חד הוריות לא יחול עליו, אפילו אותו בן זוג אינו ההורה הביולוגי של הילד.

    מהן ההטבות שמעניק חוק משפחות חד הוריות?

    לנוכח הנחת המוצא שהורה חד הורי הוא מפרנס יחיד, קיימות בחוק הוראות שנועדו להקל עליו לרכוש מקצוע, לעבוד במשרה מלאה ולרכוש דיור. החוק מעניק להורה היחיד עדיפות וקדימות ברכישת הכשרה מקצועית במסגרות הניתנות ע"י משרד העבודה והרווחה. כמו כן, וחשוב לא פחות, החוק מעניק לילד של הורה היחיד עדיפות בקבלה למעונות יום וכן הנחות בתשלום עבור מעונות אלה. החוק גם מעניק להורה היחיד הלוואה מוגדלת מטעם המדינה לרכישת דירה, ובנוסף לכך, משרד השיכון מעניק לו סיוע בשכר דירה לתקופה מסויימת. יובהר וידגש כי הטבות אלה כפופות למבחנים מקדמיים ובהם נבדק גובה הכנסה, רכוש ועוד פרמטרים רלוונטיים.

    האם ילד להורה יחיד זכאי למענק לימודים?

    לנוכח ההוצאה הגדולה הנדרשת לספרים מחברות וציוד לימודים אחר בתחילת כל שנת לימודים, כמו גם הוצאות נוספות במהלך שנת הלימודים, הוחלט לסייע למשפחות חד הוריות במימון ההוצאות האלה. חוק הביטוח הלאומי תוקן ונקבעו בו הוראות לפיהן ילדים להורה יחיד זכאים למענק לימודים בסכום 600 ש"ח (סכום משוער) החל מגיל 6 ועד גיל 14 בשיעורים משתנים, (הסכומים המדויקים -שבין 1000 מתעדכנים מפעם לפעם).

    האם הורה יחיד זכאי לגמלת הבטחת הכנסה?

    חוק הבטחת הכנסה קובע עדיפות להורה יחיד שמטפל בתינוק עד גיל שנתיים ומעניק לו גמלה חודשית החל מהולדת הילד ועד מלאת לו שנתיים. (ובמקרים מסוימים גם בשנים שלאחר מכן)

    ילד לאם חד הורית שנולד ללא נישואין "פגום" ? או "לא חוקי"?

    עפ"י החוק בישראל ילד שנולד לאישה יהודיה פנויה, דהיינו לא נשואה, מיחסיה עם גבר יהודי, הוא ילד חוקי וכשר ולא שונה מכל ילד אחר שנולד לאישה נשואה. זאת אפילו אם הגבר – האב של הילד אינו פנוי, דהיינו נשוי לאישה אחרת.

    האם ניתן לכפות אבהות על גבר שמתכחש לאבהותו?

    קיימים מקרים רבים שלאישה לא נשואה נולד ילד והאדם כלפיו היא טוענת שהוא האב הביולוגי מתכחש לכך, ו/או מסרב להכיר בילד ולהשתתף בכלכלתו ובפרנסתו. במקרה כזה האישה זכאית לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה בתביעה לחייב את האב הנטען לעבור בדיקת רקמות שתוכיח את אבהותו, ובעקבות כך לקבוע כי הוא האב הביולוגי של הילד וכן לחייבו לשלם לילד מזונות.

    האם ניתן לכפות על האב הנטען בדיקת רקמות?

    בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי בדיקת רקמות, שהיא בדיקה בעלת אמינות ודיוק גבוהים, היא הבדיקה הראויה והיא הכלי האולטימטיבי להוכחת תביעת אבהות. אולם, אם האב הנטען מסרב שיבצעו בגופו בדיקת רקמות הרי שלא לא ניתן לכפות עליו לבצעה בניגוד לרצונו, זאת מכוח עקרון יסוד משפטי שכל אדם בישראל הוא אדון לגופו, ולא ניתן לבצע בגופו פעולות בניגוד לרצונו.

    האם הסירוב לבדיקת רקמות פוטר את האב הנטען מתשלום מזונות?

    בשורה של פסקי דין, ביניהם מספר פסקי דין עקרוניים ומנחים של בית המשפט העליון, נקבע כי במקרה שהאב הנטען מסרב לבצע בדיקת רקמות, הרי שסירובו זה יפעל בדר"כ נגדו וישמש הוכחה לכך שהוא האב הביולוגי והוא יחויב בתשלום מזונות לילד.

    האם וכיצד ניתן נשפר את חוק משפחות חד הוריות?

    ככלל, ניתן לקבוע כי ההוצאה הנדרשת עבור ילד במשפחה חד הורית היא אותה הוצאה הנדרשת עבור ילד במשפחה רגילה (בה יש שני הורים). לעומת זאת, בעוד שבמשפחה רגילה יש בד"כ כלל שני מפרנסים (או לפחות שני מפרנסים בפוטנציאל), הרי שבמשפחה חד הורית רק מפרנס אחד. על מנת שיתקיימו שוויון וצדק חברתי בין שני סוגי הילדים הללו, יש צורך להעמיד את המשפחה החד הורית במצב שהכנסותיה יהיו זהות להכנסות של משפחה רגילה. לפיכך, לדעתי, הפתרון הנכון היחיד המתבקש הנו מתן הכנסה נוספת לכל הורה יחיד בצורה של גמלה קבועה בגובה של המשכורת הממוצעת במשק. גמלה זו שתעמיד את המשפחה במצב כאילו היו לה שני מפרנסים, תיקבע בחוק משפחות חד הוריות. רק כך יושווה באמת מצבו של ילד להורה יחיד למצבו של ילד למשפחה רגילה. ייתכן שהרעיון ייראה לקברניטי המשק כרעיון הזוי ולא ראלי וזאת בעיקר משיקולים תקציביים ו/או פוליטיים. אולם, מבחינת אמות מידה של צדק חברתי ושל שוויון בחלוקת משאבים בחברה צודקת, אין לי כל צל ספק כי זו הפעולה המתבקשת הנכונה והצודקת, ומי יודע אולי מה שנראה היום לא ראלי יהפוך מחר למציאות טריוויאלית.

    כל הכתוב במדור זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. שאלות ניתן להפנות למערכת עבור עו"ד ירימי.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן