לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    מסירת משמורת הקטינים לאב בסתירה לחזקת הגיל הרך

    בשנת 2004, דן בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בפניו של כבוד השופט יעקב כהן, בתיקם של בני זוג אשר נישאו, הולידו שני ילדים, ולאחר משברים רבים והגשת תלונות הדדיות במשטרה התגרשו. בעקבות הגשת התלונות ההדדיות, הוגש כתב אישום נגד האם בגין נקיטת אלימות כלפי האב וכן בגין הגשת תלונות כוזבות כנגדו, והתיק נסגר. שני הצדדים קיבלו משמורת משותפת על הילדים, שהתבססה על תסקיר בית המשפט שנערך בעזרתה של פקידת סעד. בהמשך, העלה האב כנגד האם טענות קשות הנוגעות למסוגלותה ההורית ולתפקודה בתור אם, טענות שקיבלו תימוכין בתסקיר, בחקירת האם בביהמ"ש ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות. עקב כך הופנו הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית במכון שינוי אצל ד"ר דניאל גוטליב, ובסיום התהליך קבע המומחה כי כוחות ויכולות ההורות של האב, עולים על אלו של האם, והמליץ על העברת משמורת זמנית לידי האב תוך שמירה על הסדרי ראיה רחבים לאם, בניגוד לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962, הקובע את חזקת הגיל הרך עם האם בתור ברירת מחדל.

    בית משפט לענייני משפחה בכ"ס

    תמש 009892/01

    תמש 009895/01

    בפני: כב' השופט יעקב כהן

    05/08/2004

    תיאור המקרה וההחלטה

    במהלך סקירת התפקוד ההורי ומסוגלותם ההורית של שני הצדדים, הצטיירה לבית המשפט תמונת מצב קשה אודות סדרי העדיפויות שבחרה האם, בין הטיפול בילדים ובין הקריירה שלה. מחומר הראיות עלה כי הילדים נותרים בהשגחת בייביסיטר שעות ארוכות ואף ימים שלמים, כי האם נוהגת להסתכסך עם מכרים רבים במעגלי החיים שלה, כמו הוריה, מנהליה, הקיבוץ שבו גדלה ועוד, וכי היא נוהגת לסגור חשבונות עם האב דרך הילדים. היא מתאפיינת בהתפרצויות אלימות וחסרות שליטה, בביטויים מילוליים גסים ומשפילים כלפי הילדים ובמעשים הגובלים באלימות ובאובדן שליטה עצמית, שכולל גם התנהגות שכזו אל מול עיני הילדים ללא התחשבות בנפשם הרכה. לעומתה מעורר תפקודו ההורי של האב רושם חיובי למדי, והוא מתאפיין באינטרקציה חיובית עם הילדים, תוך מעורבות רבה בחייהם, אכפתיות, סבלנות וחום.

    ד"ר גוטליב, שערך את הבדיקות לבני הזוג, ציין כי לאב יכולת טובה יותר מהאם לספק לילדים מסגרת עקבית, יציבה, אחראית וברורה. כישוריו ההוריים הוטלו בספק רק בתחום טיפוח הקשר בין הילדים והאם, משום תחושות הזעם, הביטול וההתנשאות של האב כלפיה. את סיכומיו סיפק על סמך שלל חוות דעת ומכלול נתונים כמו מבחני השלכה, תסקירים וכולי.

    על חזקת גיל הרך ומשקלה בקביעת משמורת קטין

    סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962 קובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, וזאת על מנת לשמור על טובת הקטין. אך חזקת גיל הרק איננה השיקול הבלעדי, וניתן לסייג כלל זה כאשר בית המשפט מתרשם אחרת. בשנת 1999, קבע כב' סגן הנשיא השופט חיים פורת, כי המציאות החברתית השתנתה, השוויון בין ההורים רב יותר, חשיבות האב בחיי ילדו ברורה יותר, ולכן טובת הילדים היא הכלל המנחה בקביעת החזקה לגיל הרך. בית המשפט לפיכך, פועל למען שמירת האינטרס של הילדים ליהנות ממסגרת יציבה ובריאה יותר, אצל ההורה שנמצא מתאים יותר. על מנת לסתור את חזקת הגיל הרך, ישנו צורך בכמות ראיות רבה שיהוו תשתית עובדתית נאותה, וכן לצרף חוות דעת של מומחים מקצועיים שיהוו גורם ניטרלי.

    בנוסף, קבע בית המשפט כי קביעת משמורת זמנית במקרה זה תהיה טעות, ויש לפסוק משמורת קבועה עבור הילדים וכך להעניק להם את הבטחון והיציבות להם הם זקוקים, את מקום המגורים הקבוע ואת הסמכות ההורית הדומיננטית, האחראית והיציבה יותר. קביעה של משמורת זמנית במקרה זה, נתפסת בעיני כבוד השופט כגורם שעלול לתרום להמשך המאבקים בין ההורים שתפגע בטובתם של הקטינים. כמו כן קבע בית המשפט כי אם בהמשך הזמן תוכיח האם שינויים בהתנהלותה, במערכות יחסיה עם הסביבה וביכולת להתעלות מעל צרכיה שלה לטובת הילדים, ניתן יהיה לדון מחדש בנושא המשמורת על פי תביעה שתגיש האם, ועל סמך בדיקות אובייקטיביות והוכחות ברורות לשינוי.

    על פסק הדין

    בית המשפט קבע כי המשמורת על הילדים תימסר לידי האב, וכי האם תקבל את הילדים לשהות משותפת כמות מוגבלת של זמן בכל שבוע, והגדיר את הסדרי הראיה בכלל המועדים, החופשים והחגים, תוך ניסוח של כל הסמכויות, החובות והזכויות שנגזרים מכך. למעשה החליט בית המשפט על מסירת משמורת הקטינים אל אביהם, תוך סתירה של חזקת גיל הרך, ובכך ייחודו של פסק הדין.

    בית המשפט קבע כי על האב חלה החובה לשאת בכל צרכי הילדים ובמימון ההוצאות עבור גני הילדים, וכן קבע כי על האב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 2500 שקלים בשל חריגתו מצו הסיכומים, וביצוע של מהלך בדרך לא דרך, אשר מנעה מהאם אפשרות תגובה הוגנת. החלטה זו פטרה את האם מתשלום הוצאות האב, שהפר את צו בית המשפט בעניין הסיכומים, והגיש ראיות חדשות שבית המשפט בחר להרחיק מהתיק ולא להתייחס אליהן. כבוד השופט יעקב כהן קבע כי פסק הדין הנ"ל, מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן