לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    מזונות אישה

    על פי דין תורה חייב הבעל לשאת במזונותיה של אשתו, כלומר לפרנס אותה כל עוד הם נשואים ולמעט מקרים חריגים כמו אישה מורדת (סירוב לקיום יחסי מין), עזיבה לא מוצדקת של הבית או קיום יחסי מין עם גבר אחר. התנהגויות אלו שאין בצידן הצדקה עלולות לשלול את הזכאות למזונות אישה. שאלת הזכאות היא מכרעת בין בני הזוג היות ואישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך ואף לכפות על הבעל תנאים מחמירים. מנגד, שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרור מצד הבעל סרבנות למתן גט ובמקרים מסוימים להביא להתארכות משמעותית בהליכי הגירושין.

    אישה זכאית לקבל מזונות עד לביצוע הגט בפועל וכל עוד לא ניתן פסק דין הקובע אחרת. בעל אינו חייב במזונות גרושתו וזאת גם אם היא אם לילדיו, אלא אם כן הסכים לכך במפורש במסגרת הסכם ממון או הסכם גירושין.

    כיצד נקבע החיוב בתשלום מזונות אישה?

    גובה החיוב בתשלום מזונות נקבע על פי כללים קבועים. ראשית, יש להתחשב בכל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה של האישה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות אחזקת רכב או בית, נסיעות, ביגוד וכדומה.

    שנית, האישה זכאית לחיות באותה רמה שהורגלה אליה וזאת מתוקף עיקרון "עולה עמו ואינה יורדת עמו" המופיע בדיני ישראל. על פי העיקרון הזה, אישה יכולה לדרוש מבעלה כי תחיה בהתאם לרמה של מצבו החברתי והחומרי. מאידך, מצופה כי לא תרד ביחס למצב בו חייתה בטרם נישאה לו. מאחר והאישה "עולה עמו", היא רשאית לקבל את מזונותיה לפי "עושרו וכבודו". בעל בכל מקרה אינו יכול לדרוש מאישה להסתפק ברמת חיים נמוכה, כל עוד ידו משגת רמה גבוהה יותר: האישה רשאית לאותה רמת מחיה שהבעל מאפשר לעצמו, ורמה זו נובעת כמובן באופן ישיר מפרנסתו, השתכרותו והכנסותיו ממקורות אחרים. עליו לעשות הכל על מנת לפרנס את אשתו ולספק את צרכיה. בהיעדר נסיבות אובייקטיביות – מחלה, נכות או עונש מאסר – לא יוכל הבעל להימנע מעבודה. אף אם מצבו הכלכלי של הבעל קשה, עדיין זכאית האישה לכל הפחות לאותה רמת חיים לה הייתה רגילה בטרם נישואיה ולכן הביטוי "אינה יורדת עמו".

    עוד מופיעה חובת המזונות בכתובתה של האישה עליה חותם הבעל ביום הנישואים. בכתובה מתחייב הבעל לעבוד, לפרנס ולכבד את האישה כמנהג הגברים. הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב, אולם חובת המזונות אינה נובעת מחתימת הבעל על הכתובה והעברתה לידי האישה אלא רק מתוקף אקט הנישואין וכוח הדין האישי החל על יהודים.

    אופי החיוב של מזונות אישה שונה מאופי החיוב החל על מזונות ילדים. בחיוב כלפי אישה מתחשבים בעיקר במעמדו של הבעל, השכלתו, רכושו, יכולתו הכלכלית ופוטנציאל ההשתכרות שיש לו כמו גם ביכולתו המוכחת בעבר. לעומת זאת, במזונות ילדים הבעל יוצא ידי חובה כל עוד הוא נותן להם כדי צרכיהם.

    האם האשה זכאית למזונות מבעלה כאשר בני הזוג אינם חיים יחד?

    באופן עקרוני אישה זכאית למזונות רק אם היא חיה עם בעלה – אך לכלל זה יש חריגים רבים. במידה והם חיים בנפרד מתבצעת בראש ובראשונה הבחנה בין מצב בו הבעל עזב את הבית, לבין מצב בו האישה היא זו שעזבה. במידה והבעל עוזב זכותה של האישה למזונות אינה נפגעת. כאשר האישה עוזבת, היא בדרך כלל מפסידה את המזונות שכן אין היא יכולה לקיים את חובותיה מתוקף הנישואין.

    יוצא דופן הוא מקרה בו עזבה האישה את הבית מחמת "טעם מבורר": כל סיבה שתיראה מוצדקת בעיני בית הדין או בית המשפט, כגון אלימות של הבעל כלפי האישה, יחס רע, התעקשות על מגורים משותפים עם האם או בני משפחה אחרים של הבעל וכדומה. מעבר לכך, מזונותיה של אישה לבעלה נשללים ממנה כאשר היא עוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת ו/או מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר.

    פטור מתשלום מזונות והמושג "מעוכבת מחמתו"

    החובות בין בעל ואישה אינם הדדיים ולכן אישה אינה חייבת לעבוד כדי לפרנס את בעלה. גם אישה שיש לה מקצוע, יכולת להתפרנס ואפשרות לסייע בכלכלת הבית אינה מחויבת לצאת לעבוד בעוד גבר כאמור חייב לעשות זאת. אף על פי כן, כאשר האישה עובדת ומשתכרת למחייתה זכאי הבעל לטעון כי מעשי ידיה יהיו תחת מזונותיה. המשמעות היא שהכנסותיה של האישה מעבודתה מחוץ למשק הבית יכסו את צרכיה ויספקו לבעל פטור מתשלום המזונות. במקרים בהם הכנסתה אינה מספיקה לכיסוי הצרכים כולם, הבעל נדרש להוסיף ולהשלים לה למזונותיה.

    המקרה היחיד בו אישה שיש לה הכנסה מספקת זכאית גם למזונות מוגדר תחת "מעוכבת מחמתו". זו סיטואציה בה בית הדין הרבני מחייב את הצדדים להתגרש והבעל מסרב. האישה זכאית במצב כזה להגיש תביעת מזונות בעילת "מעוכבת מחמתו" וכך גם לזרז את הסכמתו של הבעל לשתף פעולה.

    קביעת מזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה לעומת בין הדין הרבני

    מבחינת מזונות אישה הנפסקים בבית המשפט לענייני משפחה לעומת מזונות הנפסקים בבית הדין הרבני, ניתן לזהות הבדלים משמעותיים. בבית המשפט נהוג לפסוק סכום מזונות גבוה יותר מאשר בבית הדין הרבני, אך בבית המשפט סכום המזונות צמוד למדד בעוד בבית הדין הרבני הוא צמוד לתוספת היוקר. בנוסף, בית המשפט מחייב את הבעל להמציא תלושי שכר או הצהרה שנתית למס הכנסה במקרה של עצמאים. בית הדין הרבני אינו כופה זאת ויכול להיות לעזר עבור אנשים המעוניינים בהסדר מן הסוג הזה.

    הבדל אחר בא לידי ביטוי בכמות הישיבות: בית המשפט קובע מזונות זמניים בישיבה הראשונה, בעוד בבית הדין הרבני ייתכנו מספר ישיבות בטרם ייפסק לאישה סכום מזונות כלשהו. לבסוף, בית המשפט נוטה לבדוק את פוטנציאל ההשתכרות העתידי של הבעל לרבות רמת השכר בפועל, לעומת בית הדין הרבני הנשען בקביעתו על ההשתכרות הקיימת בלבד. הבדלים אלו בליווי גישות משפטיות שונות יוצרים פער בין היחס אל מזונות אישה בבתי המשפט לענייני משפחה לעומת היחס לנושא בבית הדין הרבני.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן