לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    מהי משמורת ילדים

    כולנו מכירים את המונח משמורת ילדים, אך רק אלו מאיתנו העומדים בפני הליך שכזה, יודעים עד כמה רחב הוא המושג. למעשה משמורת ילדים או חזקה, הוא מושג שמטרתו להגדיר את האחריות השוטפת לגידולו של ילד, להתפתחות הנפשית והפיזית שלו, לדרכי החינוך שלו וכן גם לדאגה לעתיד שלו.

    על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962, ההנחה הבסיסית היא כי משמורת ילדים מיטבית היא בחזקתה של האם לפחות במשך שש שנות חייהם הראשונות, שכן אלו הן השנים בהן ילדים נדרשים לטיפול הצמוד ביותר ולהשגחה מקסימלית ועל כן האם היא הבחירה הטבעית עבור משמורת ילדים בשל שעות העבודה הפחותות שלה ביחס לאב.

    אין ספק כי מדובר בצורת הסתכלות ארכאית הנסמכת על מנהגי העבר שכבר מזמן אינם מאפיינים את החברה שלנו, וגם היחס של החוק כלפי משמורת ילדים מתעדכן ומשתנה בהתאם.

    משמורת ילדים – היום מול פעם

    בניגוד לימים עברו, כיום כבר לא מובן מאליו כי משמורת ילדים היא אוטומטית של האם, והשיקול המכריע בהחלטה הוא טובת הילדים, ולא רצון ההורים או טובתם. התחשבות בדעותיו של הילד כחלק מההחלטה לגבי משמורת ילדים מובאת בחשבון רק כאשר הילדים בני 13 ומעלה. כל עוד הם קטנים יותר, אין כמעט ערך להעדפותיהם, ובית המשפט מחליט על משמורת ילדים על פי שיקוליו הוא. כיום נפוץ יותר ויותר למצוא אבות אשר מעורבים בגידול הילדים בצורה משמעותית למדי, וחלקם אף מגדלים את ילדיהם ללא נוכחות אימהית כלל. יחד עם זאת, עדיין נדיר למצוא פסקי דין המעניקים משמורת ילדים לאב ולא לאם מתוך חשיבה על טובת הילדים. כמו כן משמורת ילדים משותפת גם היא איננה עדיפה בעיני בתי המשפט וההעדפה היא תמיד לפסוק לטובת הורה משמורן אחד.

    מצבים שבהם מערכת המשפט מתקשה להעניק משמורת ילדים לצד זה או אחר, מחייב את ההורים לעבור מבחנים הקרויים מבחני מסוגלות הורית, אשר מטרתם לקבוע למי תוענק משמורת ילדים ומי ראוי לתפקיד, על מנת לשמור על טובת הילדים במלואה.

    משמורת ילדים – החלטתו של בית המשפט

    לעיתים קרובות ההורים מסכימים בינם ובין עצמם לגבי משמורת ילדים והסכמים אשר נעשים על בסיס דיון פתוח ופשרה בין הצדדים הוא אידיאלי, אך בית המשפט עשוי להתייחס בביטול להסכמים אלו ולפסוק אחרת, במידה והוא בחן את המצב באמצעות מומחי משמורת ילדים מתחום הפסיכולוגיה או הרווחה, ובדק האם אותו הסכם משמורת ילדים שעשו ההורים עומד לטובתם של הילדים או לאו. במידה ומדובר בהסכמים אשר שמים דגש על ההורה במקום על הילד, דואג בית המשפט לוודא מהי טובת הילד מעל לכל ולפסוק בהתאם לשיקול זה.

    דוגמא נוספת כיום היא מצב שבו על מנת לקבל גט מבעל לא רצוי, אמם של הילדים נאלצת לוותר על משמורת ילדים וכך לשמור על האינטרסים האישיים שלה, אך בית המשפט לא רואה בהסכם זה בר תוקף, משום שהילדים לא מהווים צד בשיקול זה וטובתם לא נלקחה בסיכום השיקולים בעת חתימת ההסכם. בניגוד לבני הזוג אשר חותמים הסכם על בסיס רגשי על חשבון הילדים, יודע בית המשפט להתעלות מעל לכך ולקבוע משמורת ילדים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר. יחד עם זאת, ברור הוא כי משמורת ילדים הינה נושא טעון ומורכב שלעולם לא מגיע לכדי הכרעה ברורה וחד משמעית, במיוחד עקב נסיבות הזמן ברות השינוי, והדיון בנוגע לחלוקת משמורת ילדים תמיד, עשוי להיפתח שוב על מנת להכריע בפסק דין חדש, כל עוד מדובר בדיון מוצדק שמטרתו היא, שוב, העמדת טובת הילד מעל לכל.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן