לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    ירושת ידועים בציבור

    כיצד הדין מתייחס לירושת ידוע בציבור? בסעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ישנה התייחסות לידועים בציבור, תחת הכותרת של "מעין צוואה": "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

    בהתאם לכך, הזכות של בן זוג לרשת את בן זוגו שאינו נשוי לו מבוססת על היסודות הבאים: חיי משפחה, משק בית משותף ו-בשעת מותו של אחד, האחר לא היה נשוי לאדם אחר.

    ניתן לומר, שהסעיף בעצם משווה את המעמד של ידועים בציבור למעמד של בני זוג נשואים, ובלבד שהתקיימו תנאי הסעיף שמגדירים מיהם בני זוג ידועים בציבור לעניין חוק הירושה.

    באשר לתנאי השלישי:"בשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר" חשוב להדגיש, כי תנאי זה מיוחד, ונדרש לצורך חוק הירושה בלבד. אדם יכול להיות מוכר כידוע בציבור של אשה מסוימת, ולהיות נשוי במקביל לאחרת- לצורך חוקים אחרים. כך למשל, אשה יכולה להיות מוכרת כידוע בציבור של גבר מסוים שנשוי לאשה אחרת, ולקבל לאחר מותו קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי.

    ההגדרה של ידועים בציבור התפתחה במהלך השנים בפסיקה, ואין כיום חוק אחד אשר מגדיר בצורה מפורשת מיהו ידוע בציבור ומרכז את הזכויות (והחובות) של ידועים בציבור.

    ניתן לראות בפסיקה גמישות רבה שהתגבשה במהלך השנים באשר להגדרת ידועים בציבור כסטטוס שמקנה זכויות.

    כך למשל, כאשר נשאלה השאלה אם ידועה בציבור של מנוח זכאית לרשת אותו על אף שלא גרו יחדיו באותה דירה, ביהמ"ש לענייני משפחה השיב בחיוב.

    העניין נדון בביהמ"ש לענייני משפחה בכפר-סבא. התובעת קיימה עם המנוח מערכת יחסים זוגית במשך כ-8 וחצי שנים. התובעת והמנוח לא נשאו זה לזו, והייתה ביניהם הפרדה רכושית. הם חיו בדירות נפרדות אך סמוכות.

    התובעת טענה בפני ביהמ"ש, כי היא זכאית לרשת את המנוח מכח סעיף 55 לחוק הירושה, כאילו הייתה נשואה לו בזמן שנפטר.

    ילדי המנוח טענו מנגד, כי התובעת לא זכאית לרשת את עזבון אביהם, שכן היא ואביהם גרו בנפרד, לא הייתה לאביהם כוונת הורשה והקשר בין התובעת ואביהם לא היה כשל בני זוג נשואים, אלא התמצה ב"סיפור צרכי בילוי וחברה".

    ביהמ"ש דחה את עמדת הנתבעים, וקבע כי באופן עקרוני, ניתן לרשת בן זוג גם בהעדר לינה משותפת ובהעדר כוונת הורשה. במקרה זה נפסק, כי התובעת והמנוח ניהלו במהלך 8 וחצי השנים המשותפות חיי משפחה במשק בית משותף. על כן, התובעת זכאית להימנות עם יורשי המנוח.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן