לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    הצעת חוק – מרוץ הסמכויות כמאיץ סכסוכים

    הצעת החוק שהעלתה ח"כ עליזה לביא ממפלגת "יש עתיד" נבלמה על ידי הבית היהודי.

    ח"כ עליזה לביא הגישה הצעת חוק העוסקת בדרך לביטול מירוץ הסמכויות בישראל. כידוע, מירוץ הסמכויות הוא כינוי למצב הקיים היום בו לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים יש סמכות מקבילה לדון בעניינים הקשורים לגירושין כמו מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד. משום כך נקבע כי מי מבני הזוג שהקדים ופנה לאחת הערכאות יזכה בסמכות לדון בענייניהם. מאחר ולרוב הצד שהקדים ו"זכה" לקבוע היכן יתקיימו הדיונים מקבל יתרון על פני הצד השני הפך הדבר למעין מירוץ בו שואפים בני הזוג להקדים ולהגיש תביעה באחת הערכאות הרצויות להם. זהו מצב ייחודי בעולם שמקים עליו ביקורת מזה שנים רבות.

    ח"כ לביא טענה כי "המצב כיום מחריף את הסכסוכים בין בני הזוג, מעודד גירושים, פוגע בילדיהם של בני הזוג ויוצר מאבק סמכויות בין הערכאות התורם לבזבוז כספי ציבור." וביקשה לשנות את המצב ולקבוע כי תיק הגירושין יפתח רק בהסכמתם של שני הצדדים, ובמידה ולא הסכימו ביניהם- ייפתח התיק ויידונו העניינים הכרוכים בגירושין בבית המשפט לענייני משפחה. כך יתייתר הצורך במרוץ סמכויות.

    בדיון בעניין הוסיפה ח"כ רות קלדרון מ"יש עתיד" כי "מרוץ הסמכויות הידוע לשמצה זוהי שיטה ללא רחמים, ללא שום שעת חסד שתאפשר את יישוב הסכסוך בדרך שאיננה מחייבת התדיינות משפטית קשה, אשר קרוב לוודאי תותיר את המתדיינים ואת ילדיהם מדממים ואף מרוששים כספית." כלומר – הלחץ להשיג יתרון בניהול הליך הגירושין מוביל לכך שהזוגות מוותרים על ניסיונות להשגת שלום בית, תהליכי גישור וכיוצא באלה, כדי להקדים איש את רעיהו.

    לכך ענה ישי בוכריס (דיין בבית הדין הרבני באשקלון) כי "…למדינה כזאת זה נורמאלי מאוד שיהיו שתי ערכאות שיפוטיות. אין ספק שהמצב הזה נועד לשמר ערך יסוד בעם היהודי, ואסור לנו בשום פנים ואופן להזדרז ולשפוך את פך השמן הקטן הזה."

    לאחר דיון סוער בוועדת השרים לענייני חקיקה והתנגדות עזה מצד החוגים החרדים בלם השר אורי אריאל מהבית היהודי את ההצעה, מתוך דאגה לצמצום סמכויותיו של בית הדין הרבני, ונקבע כי תוקם ועדה משותפת לכל המפלגות השותפות בקואליציה אשר תסדיר חוק שיהיה מוסכם על כולם. מכך משתמע שככל הנראה מרוץ הסמכויות ימשיך להתגלגל מספר שנים נוספות בארצנו…

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן