לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

    הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד–2014

    הצעת חוק שהוגשה בינואר 2014 ביוזמתה של ח"כ שולי מועלם-רפאלי ("הבית היהודי"). מטרתה לצמצם את היקף הסכסוך והצורך בהידיינות משפטית.

    רוב רובם של הסכסוכים המשפטיים בענייני משפחה נובעים מסכסוך רגשי – אישי בין הצדדים, שהם גם בני זוג, הורים, בני משפחה. הסכסוך המשפטי הוא התגלמות של חוסר היכולת להגיע להסכמה ופיתרון של הסכסוך הרגשי-אישי. משום כך גם לאחר שניתן פסק דין והתיק נסגר פעמים רבות שבים הצדדים ועותרים לבית המשפט או לבית הדין על מנת לפתוח מחדש דיון על סעיפים בסכסוך, מה שמלמד שהפסיקה המשפטית אינה באמת נותנת סעד לסכסוך האישי.

    בנוסף, המצב הקיים בישראל בו ישנן שתי סמכויות מקבילות הדנות בעניינים הנוגעים לגירושין, מביא ל"מרוץ הסמכויות" – מי מבני הזוג אשר מקדים את רעיהו בהגשת תביעה באחת הערכאות זוכה לבחור את הערכאה ובכך גם לשפר את תנאי הפתיחה שלו. בעקבות מרוץ הסמכויות והאיום שהוא מטיל פונים בני זוג לערכאה משפטית בשלב מוקדם של הסכסוך מחשש שבן הזוג יקדים אותו, ונמנעים מאפשרות של יישוב הסכסוך בדרכים שאינן משפטיות.

    בעקבות כל אלו הוגשה הצעת החוק של ח"כ מועלם-רפאלי, על פיה לפני כל הגשת תביעה בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה יהיה על הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כיום קיימת בקשה שכזאת אך היא אינה חובה ותלויה ברצונם הטוב של הצדדים. לאחר הגשת הבקשה ייפגשו הצדדים ביחידת הסיוע של הערכאה השיפוטית שאליה הגישו את הבקשה ובה יתקיים איבחון ראשוני של הסכסוך וכן מידע והכוונה של הדרכים והאפשרויות ליישוב הסיכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. רק לאחר שנעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה או לתהליך יישוב הסכסוך, יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הידיינות משפטית.

    הצעת החוק הוגשה על בסיס מתווה המלצותיו של השופט שנהב בשנת 2005.

    מעניין יהיה לעקוב אחרי התפתחותה של הצעת החוק ויש לקוות כי תעבור ותתרום ליישוב סכסוכים בדרכי שלום ואולי אף למניעת פירוקן של משפחות.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן