לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    הצעת חוק בני זוג מאותו המין

    הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בני זוג מאותו המין), התשע"ד–2014

    הצעת חוק שהוגשה החודש על שולחן הכנסת מבקשת לתקן את סעיף 1 בחוק בית המשפט לענייני משפחה, ולהוסיף את המילים "בן זוגו מאותו המין" אחרי הגדרת "בן משפחתו".

    מילים ספורות אלו טומנות בתוכן משמעות גדולה והיא מתן סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בעניינים משפחתיים גם של בני אותו המין, כפי שנעשה בפועל לרוב כבר היום, אך ללא חקיקה מפורשת וללא מחויבות של בתי המשפט לדבר. כך המצב כיום הוא שבני זוג מאותו המין מוצאים עצמם ללא מענה פעמים רבות ואינם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

    כך למשל אדם שביקש מבית המשפט לענייני משפחה להעניק צו הגנה מפני אלימות של בן זוגו נענה בסירוב של בית המשפט מהטעם כי בני הזוג אינם נקראים משפחה ואינם זכאים להיכלל בהגדרת אלימות בתוך המשפחה.

    מצבים אבסורדים אלו ואחרים מביאים לכך שבני זוג מאותו המין נופלים בין הכיסאות ואינם מקבלים מענה המעוגן בחוק.

    הצעת החוק מעגנת נורמה ברורה על פיה חוק בית המשפט לענייני משפחה יחול גם על בני זוג מאותו המין.

    הצעות חוק דומות הוגשו בעבר והוסרו מסדר היום, בעיקר בשל המחלוקת החברתית והערכית סביב הנושא. מעניין יהיה לעקוב אחר ההצעה הנוכחית שיזמו חברי הכנסת ניצן הורוביץ, עמרם מצנע, אילן גילאון, דב חנין, שלי יחימוביץ', סתיו שפיר, מרב מיכאלי, איציק שמולי, משה מזרחי, עמר בר-לב, ואיתן כבל, אם כי אין מקום לקוות לשינוי משמעותי אלא לאחר דיון משמעותי ונקיטת מדיניות ברורה וחדשה לגבי זוגות מאותו המין.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן