לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    הסדרי ראיה של אב נשא איידס ובתו בת השנתיים

    התבוננות בתיק – הסדרי ראיה של אב נשא איידס ובתו בת השנתיים

    בשבוע שעבר (פברואר 2014) ניתנה פסיקה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, לגבי תביעה של אם לילדה בת שנתיים, למנוע הסדרי ראיה מהאב, בגין היותו נשא HIV וחולה בהפטיטיס C.

    ההורים חיו בזוגיות במשך שלוש שנים במהלכן נולדה הבת, ולאחר שמונה חודשים נפרדו. הבת נשארה בחזקת האם. האב גילה לאחרונה את היותו נשא HIV, ובעקבות הגילוי נקלע למשבר קשה. עם זאת דאג ליידע את בת זוגו לשעבר, והיא וביתם המשותפת עברו בדיקות בהן נמצא כי לא נדבקו בנגיף.
    לטענת האם, האב מכור לסמים ונמצא במחיצת נרקומנים וחולי איידס. היא חוששת שבתה תידבק בנגיף ואף מסרבת לקיום מפגשים במרכז קשר של רשויות הרווחה מחשש שילדים נוספים הנמצאים במקום יידבקו. בנוסף טענה האם כי ילדה צעירה כל כך לא תדע להישמר ולהתמודד עם מחלתו של האב ונשאותו.
    האב, לעומתה, טען כי הוא נגמל מסמים זה מכבר. הוא מודע למחלתו ולהשלכותיה, דואג ואוהב את בתו, ורוצה בקשר עימה. הוא עדכן את האם מיד עם היוודע לו על נשאותו, וקיבל הדרכה להתנהלות עם הבת. טענתו היא כי האם מבקשת לנתקו מהבת, ואף להגר מישראל.

    בדיון התרשמה השופטת קודלר- עיאש, בעקבות תסקיר של פקידת הסעד, שהאב אוהב ודואג לביתו, ואינו מסוכן כלפיה, וכן כי לאם יש כוונה לנתק את הבת מאביה, אם על ידי שימוש בנשאותו כתירוץ, וכן הגירה לארץ אחרת.

    לעניין הטענה כי האב מסוכן בגין הידבקותו בנגיף האיידס קובעת השופטת כי בעקבות מחקרים והתפתחות ההתמודדות עם מחלת האיידס בעשורים האחרונים אין סכנה בפגישות בין האב לבתו, כל עוד הוא מודע להתנהלות נכונה, יודע להימנע מקשר בין פצעים פתוחים וכדומה. את הטענה כי הוא מסכן ילדים אחרים במרכז הקשר תיארה השופטת כ"מקוממת ממש", ונובעת כנראה מבורות האם. השופטת מרחיבה ומפרטת את הדרכים להידבקות בנגיף האיידס, תוך הדגשת הגישה כיום למחלה, שאינה סופנית כי אם כרונית, ומאפשרת לנשא בה לתפקד ולמלא את מקומו באופן נורמטיבי בחברה, תוך ערנות למצבו.

    כבוד השופטת הזכירה את דברי השופט חשין בבע"מ 377/05: "על כל אלה נזכור כי זכותו של אב להחזיק בבנו אין היא כשאר זכויות שבעולם. נעלה ועמוקה היא משאר זכויות, זכות מן הטבע היא, יש שקוראים אותה "קול הדם". אכן זכות נעלה היא אותה זכות: הזכות כי יותן לנו להיות הורים לילדינו". והדגישה כי היא שומעת את "קול הדם" זועק באולם בית המשפט, מפי האב המבקש להיות בקשר עם בתו.

    פסיקת השופטת היתה כי הסדרי ראייה יתקיימו בין האב לבתו לפחות אחת לשבוע, בתור התחלה במרכזי קשר של רשויות הרווחה, ולאחר מכן, בהתאם להמלצותיה של פקידת סעד, תהיה אפשרות להרחבת ההסדרים. האם תהיה נוכחת במפגש הראשון כדי להפחית את חרדותיה, וכן תעבור הדרכה בבית החולים קפלן לגבי התנהלות הקשר בין הילדה לאביה.

    מקרה זה מדגים בתורה יפה את השאלות העולות סביב הסדרי ראייה, ובכלל זכות ההורים להיות עם ילדיהם, או באופן מדויק יותר – זכות הילדים לנוכחות שני הוריהם בחייהם, גם אם הם חולים, מכורים, או אינם מתפקדים בצורה מלאה. השימוש שנעשה לפעמים במצב חריג או קשה של אחד ההורים לשלילת הסדרי ראייה ראוי לבחינה מדוקדקת של רשויות הרווחה ובתי המשפט, למען תישמר זכותם הבסיסים והחשובה לאין ערוך של ילדים לנוכחות ומעורבות הוריהם בחייהם.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן