לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    דיני משפחה שאלות ותשובות 2

    שאלה: אזרח ישראלי שמתגורר דרך קבע בחו"ל הגיע לארץ לביקור קצר. בביקור זה נמסרה לו תביעת מזונות שהוגשה נגדו ע"י שני נכדיו הקטינים המתגוררים בישראל, האם מוסמך ביהמ"ש בישראל לדון בתביעה נגדו ?

    תשובה : בימ"ש למשפחה בירושלים קבע לאחרונה כי די בכך שכתב התביעה למזונות הנכדים יימסר לסבא בזמן שהותו בישראל כדי שבית משפט ישראלי יהיה מוסמך לדון בתביעה נגדו. אפילו הסבא אינו תושב ישראל ואפילו הוא הגיע לביקור קצר הרי שמרגע שנמסר לידיו כתב התביעה קנה ביהמ"ש הישראלי סמכות שיפוט כלפי הסבא בתביעת הנכדים.

    שאלה: האם בית המשפט יכול לחייב את הסבא לשלם מזונות לנכדיו במסגרת התביעה שהוגשה נגדו?

    תשובה: עפ"י החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) הסבא יכול להיות מחויב לשלם מזונות לשני נכדיו הקטינים וזאת בהתקיים שלושה תנאים א. הסבא הנו בעל אמצעים כספיים במידה כזו שמאפשרת לו לפרנס את עצמו ואת בת זוגו ונותר בידו כסף פנוי. ב. הנכדים אינן יכולים לקבל/לגבות בפועל מזונות מאביהם בדר"כ מדובר בנסיבות קיצוניות ביותר, כגון שהאב ברח מן הארץ או שהוא מוגבל בריאותית באופן שאינו מסוגל להשתכר כלל. ג. לקטינים אין כל מקור כספי עצמי משלהם שממנו יוכלו להתפרנס (לדוגמא: כספים או נכסים שקיבלו בירושה במתנה).

    שאלה: אב לשני ילדים קטינים שאינו עובד ולומד בישיבה לקראת הסמכה לדיינות ומקבל קיצבה של 2,000 ₪ מהישיבה, נתבע לשלם מזונות לאשתו ושני הילדים בסכום של 4,800 ₪. האבא התגונן בטענה שעקב לימודיו וגובה הקצבה שהוא מקבל מהישיבה, הוא אינו יכול לשלם את הסכום הנתבע, האם תתקבל ד לו טענתו ?

    תשובה: בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש למשפחה ברמת גן נקבע כי האב אינו יכול "לשבת באוהלה של תורה, ואילו אשתו וילדיו יחזרו על הפתחים". דהיינו, חובתו של אדם לפרנס את אשתו וילדיו קודמת ללימודיו, גם אם מדובר בלימודי תורה. לפיכך פסק ביהמ"ש כי האב חייב לצאת לעבודה ולדאוג לפרנס את בני משפחתו וביהמ"ש חייב אותו לשלם את הסכום של 4,800 ₪ למזונות האישה והילדים.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן