לייעוץ ראשוני מיידי

השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    גירושין – חלוקה לא שווינית בין בעל לאישה

    ככלל החוק והפסיקה בישראל, בענייני גירושין, קובעים כי רכוש משותף שנצבר לבני זוג בתקופת הנישואים יחולק בחלקים שווים בין בני הזוג. מאז קום המדינה ועד היום, פיתח בית המשפט העליון את עקרון השיויון הרכושי בין בני זוג, בהליך הגירושין. כך גם חוקקו חוקים שקבעו כללים ליצירת שיתוף מלא ברכוש בין בני זוג בעקבות הגירושין. לדוגמא חוק יחסי ממון הקובע ככלל כי רכוש שנצבר לכל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואים יחולק בחלקים שווים בין שני בני הזוג במסגרת הגירושין.

    לאחרונה, בעקבות תיקון לחוק יחסי ממון, מתפתחת מגמה מעט "הפוכה". בתי המשפט החלו לעשות שימוש בסע' 8 לחוק זה, ולהורות על חלוקה לא שיויונית של רכוש משותף בעיקר מנימוקים של צדק ועשיית צדק.

    סע' 8 לחוק קובע כי בנסיבות מיוחדות ומוצדקות רשאי ביהמ"ש לחלק את הרכוש המשותף בחלקים לא שווים (לא "חצי חצי"), זאת בהתחשב בין היתר בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

    קיימים מספר פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה ואשר בהם נקבעה חלוקה רכושית לא שיויונית. אנו נסקור כאן את המעניין והמנחה שבהם, הוא פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין פלונית נ פלוני (עמ"ש (ת"א) 1279/07).

    באותו מקרה הגישה אשה תביעה רכושית נגד בעלה וביהמ"ש קיבל את תביעתה בכל הקשור לכספים בחשבונות בנקים וכספים בביטוח מנהלים (להלן: "הרכוש המשותף").

    מנגד, ביהמ"ש לא קיבל את תביעת האשה בקשר למניות הבעל בעסק משפחתי, אולם שמחות שהוקם ע"י אחיו של הבעל. דרישת האשה הייתה לקבלת מחצית שווי המניות שהיו לבעל בעסק ו/או לקבלת מחצית שווי עליית ערך המניות.

    בית המשפט דחה את תביעתה וקבע כי אינה זכאית למחצית שווי המניות מכמה נימוקים, בין היתר בשל שאלה מניות שנתקבלו לידי הבעל במתנה, וכן בשל שחלקן נתקבל אף לפני הנישואים, וכן בשל שכל מניותיו הוחזרו לאחיו וכיום אין לו מניות.

    יחד עם זאת , קבע בית המשפט כי השתכרותו של הבעל מהעסק המשפחתי ו/או פוטנציאל השתכרותו מעסק זה, הנם גבוהים מאוד, יחסית להכנסותיה והשתכרותה של האשה. עוד קבע ביהמ"ש כי האשה גידלה וטיפלה בילדים, ניהלה את משק הבית, סייעה ואיפשרה לבעל להשקיע עצמו בעסק המשפחתי. ואכן הבעל עבד במשך כל השנים בעסק המשפחתי והיה שותף לפיתוחו והשבחתו וכאמור העסק מהווה מקור להכנסה והשתכרות גבוהים במיוחד.

    לפיכך, קבע ביהמ"ש נוצר אי שיויון ביכולת ההשתכרות בין הבעל לבין האשה ואת אי השיויון הזה יש לאזן בדרך של חלוקת הרכוש המשותף הנ"ל בחלקים לא שווים. כך קבע ביהמ"ש כי איזון צודק וראוי במקרה זה ייעשה כאשר האשה תקבל 60% מהרכוש המשותף והבעל יקבל רק 40% מאותו רכוש. כך, קבע ביהמ"ש, ייעשה הצדק הראוי עם האשה שהשקיעה את מיטב שנותיה בנישואים ובתמיכה בבעל.

    המידע המוצג במאמר הנו כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

    לייעוץ ראשוני מיידי

    השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר




      עורך דין גירושין - שאלות ותשובות

      מהי תביעה למשמורת ילדים?

      כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

      מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

      כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר. עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

      מהי תביעה למזונות ילדים?

      כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

      מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

      כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן