משמורת ילדים

מהי משמורת ילדים

כולנו מכירים את המונח משמורת ילדים, אך רק אלו מאיתנו העומדים בפני הליך שכזה, יודעים עד כמה רחב הוא המושג. למעשה משמורת ילדים או חזקה, הוא מושג שמטרתו להגדיר את האחריות השוטפת לגידולו של ילד, להתפתחות הנפשית והפיזית שלו, לדרכי החינוך שלו וכן גם לדאגה לעתיד שלו.

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962, ההנחה הבסיסית היא כי משמורת ילדים מיטבית היא בחזקתה של האם לפחות במשך שש שנות חייהם הראשונות, שכן אלו הן השנים בהן ילדים נדרשים לטיפול הצמוד ביותר ולהשגחה מקסימלית ועל כן האם היא הבחירה הטבעית עבור משמורת ילדים בשל שעות העבודה הפחותות שלה ביחס לאב.

אין ספק כי מדובר בצורת הסתכלות ארכאית הנסמכת על מנהגי העבר שכבר מזמן אינם מאפיינים את החברה שלנו, וגם היחס של החוק כלפי משמורת ילדים מתעדכן ומשתנה בהתאם.

משמורת ילדים – היום מול פעם

בניגוד לימים עברו, כיום כבר לא מובן מאליו כי משמורת ילדים היא אוטומטית של האם, והשיקול המכריע בהחלטה הוא טובת הילדים, ולא רצון ההורים או טובתם. התחשבות בדעותיו של הילד כחלק מההחלטה לגבי משמורת ילדים מובאת בחשבון רק כאשר הילדים בני 13 ומעלה. כל עוד הם קטנים יותר, אין כמעט ערך להעדפותיהם, ובית המשפט מחליט על משמורת ילדים על פי שיקוליו הוא. כיום נפוץ יותר ויותר למצוא אבות אשר מעורבים בגידול הילדים בצורה משמעותית למדי, וחלקם אף מגדלים את ילדיהם ללא נוכחות אימהית כלל. יחד עם זאת, עדיין נדיר למצוא פסקי דין המעניקים משמורת ילדים לאב ולא לאם מתוך חשיבה על טובת הילדים. כמו כן משמורת ילדים משותפת גם היא איננה עדיפה בעיני בתי המשפט וההעדפה היא תמיד לפסוק לטובת הורה משמורן אחד.

מצבים שבהם מערכת המשפט מתקשה להעניק משמורת ילדים לצד זה או אחר, מחייב את ההורים לעבור מבחנים הקרויים מבחני מסוגלות הורית, אשר מטרתם לקבוע למי תוענק משמורת ילדים ומי ראוי לתפקיד, על מנת לשמור על טובת הילדים במלואה.

משמורת ילדים – החלטתו של בית המשפט

לעיתים קרובות ההורים מסכימים בינם ובין עצמם לגבי משמורת ילדים והסכמים אשר נעשים על בסיס דיון פתוח ופשרה בין הצדדים הוא אידיאלי, אך בית המשפט עשוי להתייחס בביטול להסכמים אלו ולפסוק אחרת, במידה והוא בחן את המצב באמצעות מומחי משמורת ילדים מתחום הפסיכולוגיה או הרווחה, ובדק האם אותו הסכם משמורת ילדים שעשו ההורים עומד לטובתם של הילדים או לאו. במידה ומדובר בהסכמים אשר שמים דגש על ההורה במקום על הילד, דואג בית המשפט לוודא מהי טובת הילד מעל לכל ולפסוק בהתאם לשיקול זה.

דוגמא נוספת כיום היא מצב שבו על מנת לקבל גט מבעל לא רצוי, אמם של הילדים נאלצת לוותר על משמורת ילדים וכך לשמור על האינטרסים האישיים שלה, אך בית המשפט לא רואה בהסכם זה בר תוקף, משום שהילדים לא מהווים צד בשיקול זה וטובתם לא נלקחה בסיכום השיקולים בעת חתימת ההסכם. בניגוד לבני הזוג אשר חותמים הסכם על בסיס רגשי על חשבון הילדים, יודע בית המשפט להתעלות מעל לכך ולקבוע משמורת ילדים בצורה אובייקטיבית ככל האפשר. יחד עם זאת, ברור הוא כי משמורת ילדים הינה נושא טעון ומורכב שלעולם לא מגיע לכדי הכרעה ברורה וחד משמעית, במיוחד עקב נסיבות הזמן ברות השינוי, והדיון בנוגע לחלוקת משמורת ילדים תמיד, עשוי להיפתח שוב על מנת להכריע בפסק דין חדש, כל עוד מדובר בדיון מוצדק שמטרתו היא, שוב, העמדת טובת הילד מעל לכל. לפרטים נוספים חייגו למספר 052-2236233

משמורת ילדים – כל המידע

משמורת ילדים (אחריות הורית משותפת) מהווה אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בדיני המשפחה, הכוללת בעיקר את קביעת הסדרי השהות. הטיפול והחינוך של הילדים לאחר פירוק הנישואין או הפרידה. המונח משמורת הוא בעיקרון חלוקת זמני השהות בין ההורים. המונח היותר משמעותי היום בענייני ילדים הנו אחריות הורית משותפת והוא מתייחס לחינוך, טיפול בריאות ורווחת הילד, שלגביהם לשני ההורים לעולם תהיה סמכות שווה כאשר העיקרון המנחה בכל החלטה הנוגעת למשמורת ילדים הוא "טובת הילד" – עיקרון המתמקד ברווחתו הפיזית, הרגשית והחינוכית של הקטין ללא התייחסות לאינטרסים או לרצונות ההורים. הקביעה של  המשמורת מחייבת בחינה מעמיקה של גורמים רבים כמו גיל הילדים, הקשר עם כל אחד מההורים, יציבות הסביבה החינוכית והחברתיות וכושר הטיפול של כל הורה. בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בגישה המשפטית לנושא, עם מעבר מהעדפה מסורתית לטובת האם למבט מאוזן יותר המעדיף משמורת משותפת – כשלמעשה הכוונה הסדרי שהות שווויוניים – כאשר הדבר אפשרי ומתאים.

משמורת ילדים – סוגים ושיקולים

המערכת המשפטית הישראלית מכירה במספר סוגי הסדרי משמורת ילדים, כאשר כל אחד מהם מתאים לנסיבות ולצרכים שונים של המשפחה. המשמורת הבלעדית הנו מושג שאינו רלוונטי עוד ומה שקובע זה חלוקת הסדרי השהות בפועל. המשמורת המשותפת, שהפכה נפוצה יותר בשנים האחרונות, היא למעשה הסדרי שהות שויוניים בין ההורים. כאשר ללא כל קשר לכך, ברור כי האחריות ההורית המשותפת מאפשרת לשני ההורים לקחת חלק פעיל בגידול הילד ובקבלת ההחלטות החשובות. קיימת גם אפשרות למשמורת חלקית דהיינו הסדרי שהייה לא שיויוניים בנסיבות מסויימות אולם אין בכך כדי לפגוע מהאחריות ההורית המשותפת שהיא כאמור בסמכות שווה של שני ההורים. קייימים גם הסדרי משמורת מיוחדים המותאמים לנסיבות חריגות. שיקולי בית המשפט בקביעת סוגיות משמורת ילדים כוללים את כושר הטיפול של כל הורה, יציבותו הרגשית והכלכלית, מידת הקרבה והקשר עם הילדים ויכולת שיתוף הפעולה בין ההורים. חשיבות מיוחדת ניתנת גם לשמירה על המשכיות הסביבה החינוכית והחברתית של הילדים ולמזעור הפגיעה שעלולה להיגרם להם כתוצאה מהפרידה.

אתגרים מעשיים וטיפול בסכסוכים

יישום הסדרי משמורת בפועל מעורר לעיתים קרובות אתגרים מורכבים הדורשים גמישות והתאמה מתמשכת לנסיבות המשתנות. שינויים בנסיבות החיים של ההורים כמו מעבר דירה, שינוי עבודה או הקמת משפחה חדשה עלולים להצריך התאמה של ההסדרים הקיימים. כמו כן, התפתחות הילדים וגדילתם מביאה לשינויים בצרכיהם ובהעדפותיהם, דבר שעשוי לחייב עדכון ההסדרים באופן תקופתי. מקרים של אי שיתוף פעולה בין ההורים, הפרת הסדרי ביקור או ניסיונות להרחיק את הילד מההורה השני מחייבים התערבות משפטית מהירה ויעילה. חשוב מאוד להבין שהסדרי משמורת אינם סטטיים ויש לבחון אותם מחדש בהתאם לשינויים בנסיבות ובצרכי הילדים. המערכת המשפטית מכירה בחשיבות של מעורבות גורמים מקצועיים נוספים כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגי ילדים ויועצי משפחה במקרים מורכבים. הטיפול היעיל בסכסוכי משמורת מחייב גישה המתמקדת בצרכי הילדים ובמציאת פתרונות יצירתיים המתאימים לכל משפחה.

עו"ד ירימי נתנאל מתמחה במתן פתרונות מקצועיים ורגישים לסוגיות אחריות הורית משותפת, תוך שמירה קפדנית על עקרון טובת הילד כשיקול עליון בכל החלטה. הגישה המקצועית מתבססת על הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים של ילדים בגילאים שונים ושל הדרכים לשמור על רווחתם במהלך התהליכים המשפטיים. הצוות, הכולל גם את ליאורה ירימי המתמחה בגישור משפחתי, מציע שירות מקיף המשלב ייצוג משפטי עם תמיכה רגשית והכוונה מעשית. למידע נוסף חייגו למספר 052-2236233