אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

תביעת כתובה בטענת מקח טעות

תביעת כתובה, טענת מקח טעות וחוסר הבנה

תביעת כתובה, טענת מקח טעות וחוסר הבנהלאחרונה נדחתה תביעה לכתובה שהגישה מבקשת בבית הדין הרבני. בני הזוג המדובר נישאו אזרחית בארה"ב ולאחר מכן נישאו בשני נישואין על פי ההלכה. לאחר שנתיים עלו ארצה ועשרה חודשים לאחר מכן הגישה האישה תביעת גירושין. לבני הזוג בת פעוטה. לאחר גירושיהם תבעה את סכום הכתובה על סך 101,000 דולר.

טענות המבקשת לכתובה מבוססות על טענת מקח טעות. היא מדווחת כי סבלה מאלימות רגשית ומילולית מידי בעלה, כי בן זוגה לשעבר הוא בעל הפרעות נפשיות ומכור לפורנוגרפיה, וכי יש לו קשיים בתפקוד המיני שהידרדר והלך במהלך נישואיהם.

לדבריה היא ניסתה לשקם את הנישואין, חלק מהניסיון היה לקיים חתונה יהודית בישראל, אך הניסיון לא עלה יפה.

מנגד טוען המשיב כי המבקשת השתמשה באלימות פיזית ורגשית, והצהירה שרצתה להתגרש כבר מזמן. לעומת זאת ביקש הוא מספר פעמים עזרה לשלום בית מבית הדין הרבני. לדבריו אף היא מטופלת במחלקה לבריאות הנפש וסירבה למפגשי טיפול זוגי. המשיב טוען כי האישה נישאה לו כדי לקבל אזרחות אמריקאית ומשקיבלה אותה פנתה להתגרש.

כלומר – מטענות הצדדים עולה כי שניהם השתמשו באלימות במהלך חייהם המשותפים זה כנגד זה, וסבלו מבעיות קשות והפרעות נפשיות.

לגבי דרישת הכתובה התייחסו הדיינים לטענותיה הקשות כלפי בעלה שהיו ידועות לה לפני הנישואין. במצב זה האפשרויות הן: או שטענותיה שקריות והמצב לא גרוע כפי שהיא מתארת, ולכן בחרה להינשא בשנית, ומשבחרה להתגרש מיוזמתה – הפסידה את הכתובה, ולחילופין ייתכן שטענותיה אמת ואז לא ברור למה נישאה לבן זוגה בשנית, אלא אם כן רצתה להשיג אזרחות אמריקאית, ובמקרה זה היא גם מפסידה את כתובתה.

בנוסף נטען כי ייתכן שהמשיב לא הבין על איזה סכום התחייב בכתובה, שכן אינו מבין עברית כלל. בנוסף קשה להבין למה התחייב לסכום גבוה מהמקובל כשפני הדברים היו כפי שהיו במהלך הזוגיות.

הדיינים טוענים כי לא ניתן לטעון כי הנישואים היו מקח טעות ולחייב את הבעל להתגרש, ובה בעת לטעון כי הבעל חייב לשלם את הכתובה בה התחייב באותם נישואי טעות – יש פה סתירה פנימית.

לסיכום פסקו הדיינים כי הבעל חייב בכתובה, גם אם אינו מבין את הכתוב בה, אולם הוא ביקש לשקם את הנישואין ובת זוגו התנגדה, ומעבר לכך אף רצתה להתגרש כאשר עילות הגירושין היו ידועות לה עוד בטרם נישאה לו בשנית.

לכן פסקו כי חייב הבעל בעיקר הכתובה בלבד ולא בתוספת הכתובה. עיקר הכתובה הוא מאתיים זוז ששוויים כשלוש מאות ₪.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני