אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

תביעת הגירת קטין

תביעת הגירת קטיןתביעה של הורה, בדרך כלל יהיה זה ההורה המשמורן, לעקור עם ילדיו הקטינים לחו"ל, בעוד ההורה השני נותר בארץ – הינה תביעה לא פשוטה ומרובת קונפליקטים בכמה וכמה רבדים.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. במידה ונפרדו ההורים רשאים הם לקבוע מי יחזיק בילדים, וכיצד יתנהלו הסדרי הראיה. ואם לא הצליחו ההורים לבוא לידי הסכם, בית המשפט ייקבע את הסדרי המשמורת על פי טובת הילד, ובמצב רגיל יהיו הילדים עד גיל 6 בחזקת אימם. עד כאן טוב ויפה. אולם, טובת הילד הוא מונח שאינו חד משמעי, קשה לכמת ולמדוד אותו ולעיתים קרובות קשה לקבוע מהי טובת הילד ואילו תנאים יתמכו בה יותר.

במקרה שאחד ההורים רוצה להגר לחו"ל, ולקחת עימו את הילדים, הוא מגיש תביעה להגירה. בית המשפט אמור להכריע באם לאשר או לדחות את הגירת הקטין על פי עיקרון טובת הילד. אולם מהי טובת הילד במקרה זה? באמנה לזכויות הילד שעליה חתומה גם מדינה ישראל כתוב כי "ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא אם כן הפירוד נדרש לטובת הילד (כמו במקרים של הזנחה א והתעללות).

בדיון בבית המשפט העיקרון המנחה הוא טובת הילד ועל פיה ינסה לתת הכרעה, כלומר, איזה מצב מבין האפשרויות הקיימות ייתן לילד את מיטב התנאים לחיים והתפתחות תקינים מאוזנים ומאושרים. כאמור, טובת הקטין כאן אינה חד משמעית, מכיוון שהעיקרון הבסיסי הוא שטובת הקטין היא להימצא בקירבת שני הוריו, כאשר שניהם משתתפים פעילים בגידולו ובשיגרת חייו. ואילו בעקבות הגירה מופרד הילד מאחד מהוריו. במקרה של ילדים קטנים החשש מניתוק גדול אף יותר, מאחר ותפיסת הזמן והמרחק שלהם מקשה על קיום קשר יציב ומבוסס, אם אינם פוגשים את האדם הקרוב לעיתים מזומנות. מאידך נרתע בית המשפט מלהתערב בחייהם הפרטיים של אנשים ולקבוע עבורם את מקום מגוריהם ולמנוע מהם לנוע בדרך שהם בוחרים לעצמם, אם בעקבות קריירה, מערכת יחסים וגורמים נוספים.

כאמור, בדיון המשפטי ההורה המשמורן מוכיח כי סיבת ההגירה מוצדקת, כי אינו יכול לקבל את מה שהוא מצפה לקבל כתוצאה מההגירה בישראל (למשל עבודה – עליו להוכיח כי ניסה ואין באפשרותו להשיג את העבודה שהוא רוצה בישראל.) מנגד ינסה ההורה השני להוכיח כי ההגירה תיגרום לנזק לקטין וכי בקשת ההגירה משוללת הצדקה (כמו למשל הגירה לצורך הרחקת הילד מההורה השני). לרוב ההכרעה תיפול לפי שיקול הרע במיעוטו, שכן ברור כי כל הכרעה תפגע באחד הצדדים – אם זה ההורה שמבקש לשפר את חייו בהגירה ואינו מקבל אישור לכך, אם זה הורה שנשאר בארץ רחוק מילדיו, ואם זה הילד שמתרחק מאחד מהוריו.

שיקולים נוספים שיבחן בית המשפט בהגירת קטין לחול:

  • מסוגלות הורית וטיב היחסים עם הילד – הורה שהמסוגלות ההורית שלו נמוכה, שאינו שומר על קשר מיטבי עם הילד, בית המשפט יתיר ביתר קלות להורה השני להגר עם הקטין. בית המשפט יבדוק עד כמה קשור וקרוב הילד להורה הלא משמורן, ואף למשפחה המורחבת.
  • הסכם הגירושין שנערך קודם לכן, מה הפרטים שנקבעו בו, וכיצד הוא מתייחס למקרה הגירה, אם בכלל.
  • בדיקה של ההשפעות על המרקם המשפחתי ועל ההורים. מה משמעות ההגירה לא רק עבור הילד אלא גם עבור ההורה – אם זה בשביל להתאחד עם משפחה בחו"ל, לפתח את הקריירה, וכו'. מה משמעות איסור הגירה עבור ההורה המבקש להגר וכו'.
  • מהו רצון הילד – גם לזה ייתן בית המשפט מקום בהתאם ליכולתו של הילד להביע את רצונו.
  • עד כמה יוכל ההורה המשמורן להבטיח המשך קשר עם ההורה שנשאר בארץ – על ידי אמצעי תקשורת שונים (נייד, סקייפ, מייל וכו') וכן ביקורים. בית המשפט בוחן את התנהגותו של ההורה המשמורן בעבר, את מידת שיתוף הפעולה שלו עם ההורה השני בשמירה על קשר ואת נכונותו להשקיע בקשר של הקטין עם ההורה השני.

שיקולים אלו מומחשים בפסק דין שניתן ב2011 לתביעתה של אם להתיר לה להגר עם ביתה הקטינה לארה"ב בעוד אביה מתגורר בישראל. הדיון בחן את מניעי ההגירה (כוונת האם ובעלה הנוכחי להרחיב את העסק שלהם בארה"ב, קיום משפחה מורחבת ומוכרת בארה"ב והסתגלות טובה יותר, את טיב הקשר בין הקטינה לאביה, שמתואר כקשר בעייתי, בו האב לא עשה מאמצים לשמור על קשר יציב ובחר להאשים את האם ואת רשויות הרווחה במקום לחזק את הקשר עם ביתו, את רצון הילדה שמבכרת להימצא עם אימה, עוד, ולבסוף נפסק להתיר את ההגירה בתנאים מסוימים של שמירת קשר עם האב (זמנים קבועים לשיחות טלפון, מכתבים וביקורים). בדיון העירה השופטת רותם עיאש כי טובת קטין אינה מושג ערטילאי, היא תמיד ובהכרח טובתו של קטין מסוים, בנקודת זמן בה נבחנת טובתו .

נכון הוא כי טובתו של כל קטין, כאמור, לגדול במקום בו יתאפשר לו קשר עם שני הוריו ואולם טובתה של הקטינה שעניינה בפני, ללא כל עוררין, להיות קרובה לאימה, לגדול יחד עם שני אחיה למחצה, עימם גדלה ולא להינתק מהם. (תמ"ש 35320-11-10).

להורה שהינו תושב זר ללא מעמד קבע בארץ יתיר בית המשפט להגר עם קטין בקלות רבה יותר. שימו לב – מעבר קבוע עם קטין לחו"ל שלא בהיתר בית המשפט ושלא במסגרת תנאי המשמורת תיחשב כחטיפת קטין, ותישא בכל ההשלכות החמורות הכרוכות בחטיפת קטין

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני