אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

שיטת חלוקת הרכוש

שיטת חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת גירושין נקבעת לפי מועד הנישואין שלהם. במידה ונישאו לפני תאריך 1.1.74 בו נכנס לתוקף חוק יחסי ממון בין בני זוג, חלה עליהם הלכת השיתוף. הלכה זו קובעת כי כל מה שנרכש במהלך הנישואין, ללא קשר לרישום, שייך לשני בני הזוג עקב המאמץ המשותף בו לקחו חלק. זהו שיתוף קנייני מיידי בו לבן הזוג קמה במהלך הנישואין זכות קניינית בנכס עצמו. בן הזוג יכול לדרוש את חלקו בכל עת והוא לא נדרש להמתין עד מועד הגירושין או פקיעת הנישואין. יתרה על כך, חזקת השיתוף חלה על כל זכות לרבות נכסים עסקיים.

בני זוג שנישאו לאחר תאריך 1.1.74 יבצעו חלוקת רכוש לפי חוק יחסי הממון. עליהם לערוך איזון משאבים דחוי, שמשמעותו היא כי רק במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, קמה הזכות של בן הזוג לדרוש את חלקו ברכוש המשותף. במקרים אלו מתחלק כל הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין בצורה שווה. יחד עם זאת, רכוש שמקורו לפני הנישואין, גמלה המשולמת לאחד מבני הזוג כתוצאה מנזקי גוף או רכוש שהתקבל במתנה או בירושה, נשאר שייך לבן הזוג שהביאו או קיבלו אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים.

חזקת השיתוף וחוק יחסי ממון בין בני זוג

חוק יחסי ממון מציין כי הבעלות על הרכוש בטרם הנישואין היא לבן הזוג שהביאו, אולם יש מקרים בהם נערכים שינויים הדורשים התייחסות שונה. השינוי יכול להיות בהשבחה של אותו נכס הנמצא תחת דיון. כל עוד מדובר על נכס נדל"ן, לדוגמא, עשוי השינוי להתבטא בשיפוץ בכספים משותפים או בנטילת משכנתא. בתי המשפט קבעו בהקשר הזה שיש לפצות את בן הזוג בכל הכספים שתרם להשבחה או למימון הנכס. פיצוי זה יינתן אפילו שמדובר בנכס משותף וזאת במקרי השתתפות מהותית.

עם זאת, לאחרונה החלו בתי המשפט להחיל את חזקת השיתוף במקביל לחוק יחסי ממון. דהיינו, בית המשפט לומד על כוונת שיתוף בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים (אותם נכסים שנרכשו לפני הנישואין ולא חלה עליהם ההנחיה של חוק יחסי ממון בין בני זוג), באמצעות דרישה להצגת ראיות לפיהן כוונת הצדדים הייתה לראות את הנכס כמשותף. על כל פנים, ההלכה המקובלת והתקפה כיום היא שחזקת השיתוף וחוק יחסי ממון אינם חלים במקביל: אין צורך להוכיח כוונת שיתוף בנכסים שהוצאו מאיזון המשאבים בחוק.

ניכוי חובות וקביעת שווי נכסים

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, איזון משאבים מתקיים לאחר רישום הנכסים של כל אחד מבני הזוג לאחר ניכוי סכום החובות. במידה וקיים הפרש בנכסים לטובת אחד מבני הזוג לאחר חלוקת הרכוש, נדרש בעל היתרה לתת לצד השני את מחצית ההפרש. התשלום בגין הפרש זה יכול להיות על פי החוק בכסף או בשווה ערך לכסף, כגון העברת נכסים פיזיים. במידה ובני הזוג אינם מגיעים להסכמה לגבי נכסים העוברים מאחד לשני או לגבי השאלה כיצד יתבצע האיזון, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מחזיקים בזכות ההחלטה הסופית.

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני חייבים להתחשב במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. עליהם לדאוג למניעת אובדן מקור הפרנסה לאחד מבני הזוג, למנוע פגיעה בהמשך תפקודו התקין של איגוד, חברה או עסק ולמנוע גם פגיעה בזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג.

הון אנושי ורכוש ידוע

כושר השתכרות עתידי או הון אנושי לא נכסים כנכס משותף הניתן לחלוקה. בעל מקצוע חופשי למשל, גם אם למד במהלך הנישואין, אינו חייב נכון להיום לחלוק עם בן זוגו את כושר ההשתכרות העתידי. עם זאת, קיימת ביקורת מסוימת על הלכה זו ולפיה יש לחתור לחלוקה שוויונית גם בשדה הכולל את ההון האנושי.

הרכוש היחיד המתחלק בין בני זוג לאחר הגירושין הוא הרכוש הידוע. חשיפת הרכוש הידוע יכולה להתצבע על ידי העסקת חוקר פרטי, דרישה לקבלת תצהיר מבן הזוג וכן הלאה. החובות שנבעו ממהלך החיים המשותפים תמיד יישארו משותפים, אולם חוב שאינו משותף הוא חוב שנוצר לאחר הפירוד או כאשר בן הזוג לא היה צד ביצירתו.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני