אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת מזונות קטינים

צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת מזונות קטיניםבפסק דין מעניין שניתן החודש (מאי 2014), מתואר דיון בתביעה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ, בו עלו והתנגשו שני עקרונות יסוד: חופש התנועה והחירות וכן חופש העיסוק, לעומת זכותם של קטינים לקבל את מזונותיהם.

בתביעה שהגישה אם לארבעה ילדים נגד בעלה לשעבר, אבי ילדיה, ביקשה האשה לעכב את יציאתו מהארץ, מחשש שיישאר בחו"ל לצמיתות והילדים יאבדו את מקור מזונותיהם. האשה, השוהה בעת הבקשה עם ילדיה במקלט לנשים מוכות, טוענת כי יש לאב אפשרות לבסס את המשך חייו באופן מלא בחו"ל ולהתנער מחובת המזונות המושתת עליו, וכי מדובר באדם אלים שלא ניתן לסמוך עליו כי יעמוד בחובותיו אלו. המשיב טען לעומתה כי בקשת עיכוב היציאה מהארץ באה מתוך רצון של המבקשת לנקמה בו על תהליך הגירושין שנעשה בבית הדין הרבני, כי הוא עומד בחובותיו לתשלום מזונות במלואם ובמועדם, וכי נסיעותיו לחו"ל הם לצורכי פרנסה, וכל הגבלה שלהם תפגע בזכויות יסוד.

כך אנו רואים את שני ערכי היסוד: חופש התנועה אל מול זכות הקטינים לקבלת דמי מזונותיהם, עומדים זה כנגד זה, ובנוסף לזאת ניתן לטעון כי שלילת חופש התנועה של המשיב ונטילת אפשרות לצאת את הארץ, יכבידו על יכולתו לעמוד בפסק הדין של דמי המזונות, שכן עסקיו ממוקמים בחו"ל והנסיעות דרושות על מנת להשתכר ולפרנס את ילדיו.

כבוד השופטת נלי רוסמן גליס מסבירה יפה בפסק הדין כי שני העקרונות יסודיים וחשובים הם, אך לפי רוח המשפט העברי, ניתן משקל רב יותר לערך כבוד האדם, הנמצא בבסיס הזכות של קטינים לקבל דמי מזונותיהם, ובמידה ויש התנגשות יגבר ערך זה על הזכות לצאת מהארץ, ואף על שיקול ההכבדה בביצוע חובת המזונות.
אמנם יש להביא ראיות לכוונתו של המשיב לצאת מהארץ לבלי שוב, ולהתנער מחובותיו כלפי ילדיו, אך קשה להוכיח כוונות כאלו, ובגלל חשיבות הבטחת מצבם הכלכלי של הקטינים מסתפקים בחשש בלבד לכוונה, ועליהם מסתמכים.

בכל זאת, על מנת לאפשר למשיב להמשיך את ענייניו ועסקיו בחו"ל ניתנה לו האפשרות לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, בכפוף להמצאת כתב ערבות החתום על ידי שני עדים על סך כולל של 600,000 ₪, או העמדת נכס או זכות כספית (דירה למשל) בסכום זה, כערובה.
השופטת מוסיפה ואומרת, כי יש לשים דגש על שימור הקשר בין האב לילדיו, קשר אשר ניתק גם בעקבות השהייה במקלט לנשים מוכות, ואף פנתה לרשויות הרווחה להמשך טיפול בעניין.

נרחיב מעט על "צו עיכוב יציאה מהארץ". בהקשר של גירושין, הגשת הבקשה להוצאת הצו נעשית לרוב מתוך אחד משני הטעמים: כדי למנוע בריחת בן הזוג לפני סיום תהליך הגירושין (דבר שמעמיד בסיכון של מצב עגינות), או בריחת בן הזוג על מנת להתנער מחובת תשלום דמי מזונות. לעיתים מעוכבת יציאתם מהארץ גם של ילדים משותפים של הצדדים, בכדי למנוע את הברחתם מהארץ. במצבים מסוימים, כמו למשל כאשר פרנסת בן הזוג תלויה ומושפעת מנסיעותיו לחו"ל, ואין רוצים לפגוע בהכנסותיו, יוטלו הגבלות על הנסיעה ואף ערבויות כספיות או נכסים (נדל"ן לדוגמה) שמטרתן להבטיח את חזרתו. בזמן הגשת הבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יש להוכיח חשש כן ורציני שיציאתו מהארץ של בן הזוג עלולה לסכל או לדחות באופן חמור את התהליך המשפטי. צו העיכוב מתעדכן ומועבר למחשבי ביקורת הגבולות פעמיים ביום.

לעיתים נעשה שימוש בבקשת עיכוב יציאה מהארץ לשם הפעלת לחץ על הצד השני (למשל להסכים למתן גט, או לוותר על זכויות ודרישות שונות בתיק הגירושין), ועל השופטים לעשות את ההבחנה בין הוצאת צו לשם הפעלת לחץ או מתוך חשש אמיתי לפגיעה בתהליכים המשפטיים או תשלומי מזונות. יש לתת את הדעת, כמו בדיון שהבאנו לעיל, על איזון בין החשש מבריחת בן הזוג לבין ההכבדה על יכולת ההשתכרות הנגרמת מהגבלת יציאתו מהארץ.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני