אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

פיצויים למעוכבי גט

אם את מעוניינת להתגרש מבעלך, והוא לא מעוניין בגירושין / אינו רוצה לתת לך גט, אין ספק שאת בבעיה. גם במצב ההפוך, שבו הבעל מעוניין להתגרש, אך האשה מסרבת לקבל את גיטה, ישנה מצוקה רצינית. האם יש משהו שמעוכבי הגט יכולים לעשות כדי לשפר את מצבם? כיצד ביהמ"ש מתייחס לתופעה של סרבנות גט, והאם הוא פוסק פיצויים למסורבים? ואם כן- מכח מה?

ביהמ"ש נדרש לא אחת להכריע בסוגיה של סרבנות גט. בתמ"ש 24782/98 הוגשה תביעת נזיקין של אישה חרדית כנגד בעלה, לפצות אותה בגין סרבנותו לתת לה גט, משך למעלה מ-10 שנים.

השופטת טובה סיון מביהמ"ש לענייני משפחה בת"א קיבלה את התביעה, וקבעה כי על הבעל לשלם לאשתו פיצוי נזיקי של 700,000 שקלים, המורכב מ-600,000 שקלים- פיצוי בשל נזק לא ממוני ועוד 100,000 שקלים- פיצויים מוגברים בשל חומרת מעשיו של הבעל. השופטת סיון קבעה בפסק הדין, כי: " אין ספק כי סרבנות הגט מהווה פגיעה בערכים המוגנים על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ביניהם הכבוד, חופש הבחירה, הזכות למימוש עצמי, האוטונומיה העצמית, הזכות להינשא ולהוליד ילדים וכיו"ב, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באישה חרדית, אשר לגביה משמעות מיוחדת ומוגברת לסטאטוס כנשואה/ גרושה / עגונה".

גישה זו עולה בקנה אחד עם גישת ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים, אשר דן לאחרונה בצד השני של הדברים- בתביעה של בעל, אשר אשתו סרבה לקבל גט. השופט איתי כץ חייב את האשה לשלם לבעל פיצויים בסך 400,000 שקלים ועוד 4,000 שקלים כל חודש עד שתקבל את הגט, וקבע כי היה על האשה לקבל את גיטה, וכי התנהגותה כלפי התובע פוגעת בזכות יסוד שלו- פגיעה באוטונומיה, החירות לנהל את חייו באופן שיחפוץ לבחור בת זוג ולהתנתק מקשר שהוא אינו חפץ בו. השופט קיבל את טענת הבעל, כי סרבנות גט מהווה פגיעה קשה ומהותית בזכויות האדם הבסיסיות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועל כן יש לפצותו על כך. (תמ"ש 18561/07 ש' ד' נ' ר' ד')

פסק דין נוסף בו חויבה אשה סרבנית גט לפצות את בעלה ניתן בינואר השנה בביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים ע"י השופט מנחם הכהן. במקרה זה דובר בבני זוג מבוגרים (בני 83 ו-72), אשר לשניהם אין אלו הנישואים הראשונים. מזה תקופה ארוכה שהשלום לא שורר ביניהם, אך הנתבעת סירבה לבקשות התובע להתגרש ממנה. בשל כך, נאלץ התובע להגיש תביעה נזיקית, במסגרתה תבע פינוי וסילוק יד ודמי שימוש ראויים.

השופט מנחם הכהן בחן האם מתקיימת עוולת הרשלנות במקרה זה, והשיב בחיוב. השופט ציין, כי תופעת סרבנות הגט היא תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה.

בנסיבות המקרה, בהתחשב בראיות ובעיקר בגילם המתקדם של הצדדים, נקבע כי הנתבעת תפצה את התובע על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו, עבור התקופה, החל מחודש ספטמבר 2008 (שנה לאחר הגשת תביעת הגירושין), ועד ליום מתן פסק הדין, תקופה בת שנה וארבעה חודשים, בסך של 53,333 שקלים. (ע"פ חישוב של 40,000 שקלים לשנה). (תמ"ש 21162/07)

 

נכתב בשיתוף עו"ד אורנית אבני-גורטלר

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני