אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

חזקת השיתוף

על הלכת השיתוף וחזקת השיתוף

בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים יידונו על פי ההלכה בבית הדין הרבני. כך נקבע בחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשכ"ג – 1953. חוק זה קובע, כי סמכותו של בית הדין הרבני בעניינים אלה תהא בלעדית, כלומר שאין ערכאה בלתה המוסמכת לדון בעניינים אלה. אולם, גירושין אינם רק עניין הלכתי, ואל הגירושין כרוכים נושאים רבים בעלי אופי אזרחי-כלכלי, כגון: משמורת על ילדים, הסדרי ראייה, מזונות וכמובן גם חלוקת הרכוש בין בני הזוג. כללים נוספים שנקבעו בפסיקה ובחוק הישראלי קובעים כיצד יש לחלק את הרכוש בין בני הזוג. אחד העקרונות האלה נקרא חזקת השיתוף (או הלכת השיתוף), שיושמה על ידי בתי המשפט בישראל עד שעוגנה בחוק יחסי ממון לגבי זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974

מהי הלכת השיתוף?

התפיסה העומדת בבסיס הלכת השיתוף היא כי הנישואין הם למעשה שיתוף בין בני הזוג. התפיסה גורסת כי כל מה שבני הסוג משיגים במשך הנישואין הוא פרי השיתוף שביניהם. משמעות הדבר היא, כי כאשר מחלקים את הרכוש בין בני הזוג, יש לחלק אותו כפי שמפרקים שיתוף – כל שותף מקבל חלק כחלקו בשותפות ובין בני זוג, המדובר בחלוקה שווה בשווה. כאמור, חוק יחסי ממון בין בני הזוג עיגן את הכלל בחוק בעבור בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974. בעבור מי שנישאו לפני תאריך זה, מוחלת הלכת השיתוף. עיקר ההבדל בין הגישות שלפני החוק ולאחרי החוק, היא המועד בו קובעים מתי מבוצעת חלוקת השיתוף. בעוד את הלכת השיתוף שהוחלה לגבי זוגות שלפני ינואר 74', אפשר להחיל בכל שלב של הנישואין שנחפוץ – כולל גם בהתגלות סכסוך ולפני פקיעת הנישואין, הרי שעל פי החוק ניתן לבצע את איזון הרכוש בין הצדדים רק לאחר פקיעת הנישואין.

גם בית הדין הרבני מוסמך וגם בית המשפט האזרחי

בית הדין הרבני קונה סמכות להכריע בעניינים שונים באמצעות הסכמת הצדדים ולכן בית הדין הרבני יכול להיות מוסמך לדון בשאלות ממוניות אלה אגב הליך גירושין שהוגש אל בית הדין ושאליו נכרכו. אם הכריכה היתה כנה וכדין, הרי שערכאות מקבילות לא תדונ?ה בעניינים אלה. דא עקא, שבית הדין הרבני מכריע בעניינים אלה על פי דין ההלכה היהודית, אשר כאמור רואה בנישואין מערכת שונה של יחסים. משמעות הדבר, כי האופן בו בית הדין הרבני מחיל את הלכת השיתוף (על פי החוק ובכלל) יכול להיות שונה מכפי שהיה נעשה על ידי בית המשפט האזרחי, הוא בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין, כי על פי המגמה הניכרת כיום בבתי הדין הרבניים, רבנים רבים מחילים את הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון מכוח פתרונות הלכתיים דוגמת "דינא דמלכותא" או "הלכות המקום", המאפשרות לקבוע על פי דינים שאינם דיני ההלכה במצבים שונים.

הסכם ממון טרום נישואין והסכם גירושין

הנה כי כן, על אף קיומו של חוק המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של גירושין, עדיין יכולה להיות מידה של אי ודאות לגבי אופן החלוקה הנכון. כדי להפיג את הערפל שעוד נותר, עומדת לבני הזוג האפשרות לכרות ביניהם חוזה אשר יסדיר את זכויותיהם ברכוש הקיים, המשותף ושיצטבר במידה והיחסים יעלו על שרטון. הסכם כזה יכול במידה רבה להבהיר לצדדים כיצד תיראה חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פירוק השיתוף. בין הפתרונות הנוספים הקיימים לעניין זה אפשר למנות גם את האפשרות להגיע להסכם גירושין בטרם הפנייה אל הערכאות בו מסדירים בני הזוג את חלוקת הרכוש ביניהם. במקרה כזה יאושר הסכם הגירושין על ידי בית המשפט לענייני משפחה וייתן לו תוקף של פסק דין.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני