אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

ניכור הורי

ניכור הוריתסמונת הניכור ההורי היא תופעה שהוגדרה לראשונה בשנת 1985 ע"י פרופ' ריצ'ארד גארדנר, על פיה ילדים שלקו בתסמונת מפתחים חיצוי (SPLIT) רגשי כלפי הוריהם, כך שאחד מהם נתפס כטוב מוחלט, בעוד השני כרע מוחלט. ילד בעל ניכור הורי יבקש להתנתק מההורה, יאשים אותו ויגנה אותו באופן כפייתי, זאת בניגוד ליחסים לפני הופעת הניכור, כלומר מדובר בילד אשר לפני תחילת הקונפליקט היו לו יחסים תקינים ונורמטיבים עם ההורה, ויחסיו לא השתנו בעקבות פגיעה פיזית, מינית או התעללות כלשהי של ההורה. חשוב לציין כי קיום התסמונת הינו שנוי במחלוקת כיום וישנם חוקרים ואנשי מקצוע רבים המתנגדים להגדרה שיטתית של התופעות הניצפות לכדי תסמונת.

ניכור הורי קשור באופן הדוק לגירושין ולמחלוקות הרבות ועזות הרגש המתעוררות בעקבותיהם. נרחיב מעט על המהלכים הנפשיים העוברים על ילדים החווים ניכור הורי:

פעמים רבות קיימת הסתה מצד אחד ההורים כלפי ההורה השני. בדרך כלל זהו ההורה המשמורן אצלו נמצא הילד חלק משמעותי מהזמן, אולם ניתן למצוא מקרים רבים בהם התופעה קורית גם במשמורת משותפת. ההורה המנכר מתקשה להפריד בין רגשותיו הקשים לבן הזוג לבין טובת הילד שכוללת קשר חם וקרוב גם עם ההורה השני.

מניעים נוספים להסתה ועידוד הניכור על ידי ההורים: הפעלת לחץ ומניפולציה על בן הזוג על מנת לקבל דרישות כספיות, או הישגים אחרים בתביעות הגירושין, על ידי "הפעלת" הילדים כנגדו.

לעיתים ההורה מפתח כפייתיות ואף הפרעות פרנואידיות כלפי בן הזוג, הפרעות המשפיעות על הילדים עד כדי התנכרות. במקרים אלו ישנם אנשי מקצוע הרואים את ההורה המסית עצמו כפגוע הזקוק לטיפול.

מצב נוסף המביא לניכור – הסתה מתמשכת של אחד ההורים שנובעת מתחושת חוסר אונים, ירידה בערך העצמי, ופגיעה שבעקבותיו ההורה רוצה לפגוע בבן הזוג על ידי הסתת הילדים. ומניע נפוץ נוסף הוא נקמה.

יש הטוענים כי יכולה להתקיים תופעת ניכור הורי אף ללא הסתה והשפעה של אחד ההורים, אלא כתוצאה מתהליכים נפשיים אותם עובר הילד בעקבות פרידת הוריו, תהליכים התלויים בהתפתחותו, צרכיו הרגשיים, בעיות נפשיות ורגשיות אחרות ועוד. במצב כזה לעיתים הילד משתמש בניכור כאמצעי שליטה במצב. כלומר תגובתו להתפרקות המשפחה, הנחווית על ידו כסוג של קריסת סידרי עולם, היא לייצר תחושת שליטה במתרחש. זאת הוא יכול להשיג על ידי התנהגות אקטיבית של שלילת אחד ההורים, דחייתו ויצירת "סיפור" שיצדיק את הניכור כלפי ההורה. תחושת חוסר האונים הופכת לתחושת כוח בעקבות השנאה להורה והיכולת לדחות ולגנות.

מנגנון רגשי נוסף המוביל לניכור הורי הוא בעצם קושי בהתמודדות עם האבל והכאב על פרידת ההורים, התמודדות בה הילד פונה לניכור ושנאה של אחד ההורים כדי לברוח ולהימנע מחוויית הכאב עצמה. כלומר זוהי התקה של תחושות הכאב והכעס שהילד חש (באופן לא– מודע) כי אין בכוחותיו להכיל, וניתובם כלפי אובייקט אחר – ההורה.

ישנו אף מנגנון המביא ילדים לניכור בעקבות הלחץ הבלתי פוסק שהם חשים (בין אם מתוך עצמם או מגורמים חיצוניים) לבחור בין ההורים הניצים. תהליכים הלוקחים מקום ברבדים הקדומים ביותר של הנפש, הקשורים למנגנוני הישרדות, דורשים מהילד להראות נאמנות לפחות לאחד ההורים (כביכול על מנת להבטיח את הישרדותו), וכדי להפגין נאמנות זו מפתח הילד התנגדות להורה השני, עד כדי התנכרות.

במאמר הבא נסביר על ההשלכות של תסמונת הניכור ההורי על פסיקות בית משפט לענייני משפחה ונסקור את האפשרויות השונות להתמודדות עם מצב מורכב זה.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני