אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

ניכור הורי – המשך

ניכור הורי - המשךבמאמר הקודם הבאנו את המנגנונים שיוצרים את התופעה הכואבת שנקראת "תסמונת ניכור הורי" (Parental Alienation Syndrome). יש להדגיש את ההשלכות החמורות שעלולות להופיע בעקבות התופעה: על פי תיאוריות התפתחות הנפש המרכזיות כיום, הקשר של ילדים עם הוריהם נחשב כאחד מאבני היסוד החשובות והמשפיעות ביותר על עיצוב האישיות של האדם. ניתוק מאחד ההורים עשוי להשפיע בצורה משמעותית ועמוקה על מבנה האישיות של ילדים, על מערכות יחסים שייצרו בעתיד, על דימוים העצמי, קושי במתן אמון בזולת, בעיות התמכרות, תפיסה חד מימדית של הזולת כ"טוב" ו"רע", שיחזור העבר עד כדי ניכור הורי מילדיהם שלהם ועוד.

שוב, אנו מסייגים ואומרים כי אותה תסמונת שהוגדרה על ידי הפרופ' גארדנר בארה"ב, הינה שנויה במחלוקת, לא מאומתת על ידי מחקרים אמפיריים מספקים, וישנם חוקרים ומומחים רבים שחולקים על ההגדרה ואינם מוצאים לה סימוכין. היא גם אינה מופיעה ב-DSM– ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.

ובכל זאת, ראוי לשים דגש על התופעה, גם אם לא מגדירים אותה כתיסמונת, מאחר ובישראל אימצו בתי המשפט את הזווית הזאת וניתן מקום והכרה להגדרת הניכור ההורי בפסיקות שונות.

לדוגמה: בית המשפט עשוי לנקוט בסנקציה של צמצום דמי מזונות של אב לילדים המתנכרים לו, על פי סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט- 1959, רשאי בית המשפט לפטור אדם מחובת מזונות, באופן מלא או חלקי, מחמת התנהגות מחפירה של הזכאי למזונות כלפיו, זאת לאחר בדיקה מקיפה של טובת הילד, מניעי האב ונכונותו לשמור על קשר טוב עם ילדיו ועוד. בית המשפט ישתמש באמצעי זה במשנה זהירות וכמוצא אחרון מתוך הכרה כי סנקציה שכזאת הינה בעייתית בתור פיתרון לניכור הורי.

פסיקות נוספות קובעות להעביר את משמורת הילדים מחזקת ההורה החשוד בהסתה לחזקת ההורה השני, על מנת לחזק את הקשר בינו לבין ילדיו ולהוציאם מהסביבה המזיקה. מצב זה כשלעצמו עשוי להיות בעייתי מכיוון שלעיתים הילדים אינם מוכנים נפשית להתגבר על ההתנגדות כלפי ההורה השני. כמו כן ישנם קולות רבים המצביעים על כך שבתי המשפט בישראל אימצו בצורה נרחבת מדי את הגדרת הניכור ההורי כדי להוציא ילדים מחזקת אימותיהם, והפסקת תשלומי דמי מזונות (ברובם של המקרים האם נחשבת כמסיתה), זאת בנוסף לטענה שהדבר חושף ילדים ביתר שאת לפגיעות מיניות או אלימות מצד הורה, כאשר ייתכן וההורה השני מנסה להגן על ילדיו אך נאשם בהסתה וניכור. בנוסף, לעיתים קרובות קשה לשים את האצבע על הגורמים להתנכרות ילד מהוריו, ולהוכיח כי הניכור נעשה בעקבות הסתה של הורה.

לעיתים סימפטומים פוסט טראומטיים של אם שעברה התעללות נפשית, מילולית או פיזית מצד בן הזוג נתפסים כהסתה וניכור הורי, במקום לתת הכרה וטיפול בפגיעה שהאם, וייתכן שאף הילדים, עברו.

ישנם מקרים בהם בית המשפט הוציא את הילדים מחזקת אימם לגורם שלישי – מרכז טיפולי של שירותי הרווחה, בעקבות תיוג האם כמסיתה ואחראית לניכור הורי. הבעייתיות הטמונה בכך, מלבד כמובן הטלטלות הקשות אותם עוברים הילדים, היא היעדר טיפול מערכתי משפחתי.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני