אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

משפחה בפירוק – מושגי יסוד

מהי תביעת גירושין?

בית הדין הרבני הוא הערכאה המוסמכת לדון באופן בלעדי בתביעות לגירושין בין בני זוג יהודים, אשר נישאו בנישואים דתיים, והוא גם מוסמך באופן בלעדי לערוך סידור גט בין בני הזוג ולהתיר את קשר הנישואין. יודגש כי מדובר באקט דתי שכולו מבוסס על המשפט העברי ועל ההלכה היהודית, ולבית המשפט לענייני משפחה אין כל סמכות לדון בתביעות גירושין אלה ו/או בסידור הגט.

מהי תביעה לשלום בית?

בית הדין הרבני גם מוסמך לדון באופן בלעדי בתביעה לשלום בית. תביעה זו הנה תביעה שמוגשת לביה"ד במקרה שקיים סכסוך בין בני זוג יהודים אשר לפחות אחד מהם מעוניין לשמור על הנישואים ולא לפרקם. בן הזוג הזה רשאי לפנות לביה"ד ולבקש ממנו להפעיל את סמכותו ולתת צווים מכל סוג שמטרתם לכונן שלום בין בני הזוג ולפתור את הסכסוך שלא בדרך של גירושין, כמו למשל הפניית הצדדים לטיפול משפחתי, או במקרים אחרים לצוות על בן זוג שעזב את דירת המגורים לחזור ולהתגורר בה.

מהו בית משפט לענייני משפחה?

בית משפט זה מוסמך לדון ביתר התביעות והסכסוכים מכל סוג בין בני זוג ובין היתר, תביעה למשמורת ילדים, תביעה למזונות ילדים, תביעה למזונות אשה, תביעה לשיתוף ברכוש, תביעה לחלוקת רכוש, ותביעות אחרות מכל סוג הכרוכות בסכסוך בין בני זוג.

מהי תביעה למשמורת ילדים?

כבר בראשית הליכי הגירושין בין בני הזוג מתבקשת, כעניין ברור מאליו, הכרעה בשאלה בידי מי יוחזקו הילדים לאחר הפירוד בין הוריהם. כל אחד מההורים זכאי להגיש לבימ"ש למשפחה תביעת משמורת שבה הוא תובע כי הילדים יישארו בחזקתו ויתגוררו עמו לאחר הפירוד. בדרך כלל ימנה ביהמ"ש פקידת סעד לשם בדיקה ומתן חוות דעת בשאלה מי מבין ההורים הוא המתאים ביותר להיות ההורה המשמורן. במקרים המתאימים יוסיף ביהמ"ש וימנה מומחה בתחום בריאות הנפש לצורך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של מסוגלותם ההורית של ההורים. יודגש כי בחוק גם קיימת קביעה כללית (הניתנת לסתירה), כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת האם. בדרך כלל, קובע ביהמ"ש כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת האם למרות שיש מקרים יוצאי דופן שבהם יקבע ביהמ"ש כי הילדים יהיו בחזקת האב וזאת בדר"כ בעקבות חוות דעת חד משמעית של פקידת הסעד ו/או המומחה למסוגלות הורית.

מהי תביעה למזונות ילדים?

כשקיים סכסוך בין בני זוג, זכאית האשה להגיש בכל עת לבימ"ש למשפחה תביעה נגד בעלה לתשלום למזונות ילדים. תביעה זו הנה תביעה לחייב את הבעל לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכלכלתם ובגידולם של הילדים והיא כוללת את כל הצרכים להם זקוקים הילדים החל ממזון, דרך לבוש, לימודים, בריאות, וכלה בדיור והוצאות החזקת דיור. ככלל, עפ"י החוק החל כיום על יהודים, חובת תשלום מזונות לילדים המשותפים, ככל שמדובר בצרכים הכרחיים, חלה באופן בלעדי על הבעל. יודגש כי קיימים מקרים ומצבים שבהם תחול על האם חובה להשתתף במזונות הילדים, כמו למשל במקרה שמדובר בילדים שמעל גיל 6 שנים, וכאשר האם עובדת ומשתכרת בשיעור שמעבר לנדרש לכיסוי צרכיה שלה.

מהי תביעה למזונות אשה?

אשה יהודית הנשואה לגבר יהודי, שאינה עובדת, זכאית להגיש לבמ"ש למשפחה תביעה למזונותיה שלה נגד בעלה (להבדיל ממזונות לילדים). כל עוד בני הזוג נשואים הבעל חייב לספק לאשה את כל צרכיה החומריים החל ממזון וכלה בדיור. שיעור דמי המזונות ייקבע בד"כ בהתאם לרמת החיים שהבעל סיפק לאשה בעת הנישואים. יודגש כי גם במקרה שהאשה עובדת אולם אין בהשתכרותה כדי לספק את צרכיה ברמה שהורגלה לה בעת הנישואין, זכאית היא לתבוע מזונות מבעלה בשיעור שיהיה בו כדי לספק (ביחד עם משכורתה) את צרכיה ברמה כפי שהורגלה.

מהי תביעה לשיתוף וחלוקת רכוש?

כל אחד מבני הזוג זכאי להגיש לביהמ"ש למשפחה תביעה לקבוע כי רכוש וזכויות מכל סוג שנצברו במשך שנות הנישואין ע"י בן הזוג השני הוא רכוש משותף ו/או במקרים המתאימים תביעה הפוכה, לקבוע כי רכוש מסויים אינו רכוש משותף (למשל רכוש שהגיע לבן הזוג בירושה). בתביעה זו ניתן גם לבקש לפרק את השיתוף ברכוש שבין בני הזוג ולחלקו ביניהם בין בדרך של מכירה בין בדרך אחרת של חלוקה.

מהי סמכות מקבילה של בית הדין הרבני?

כאמור הסמכות לדון בתביעות הנ"ל הנן בידי בימ"ש למשפחה. אולם, בתנאים מסויימים גם ביה"ד הרבני יכול לדון בתביעות אלה. במסגרת תביעה לגירושין המוגשת לביה"ד, ורק במסגרת תביעת לגירושין, ניתן לצרף ולכרוך את התביעות הנ"ל: משמורת ילדים, מזונות אשה ותביעות רכוש, ולהגישן כחלק מתביעת הגירושין לביה"ד הרבני. יודגש כי ישנם תנאים מקדמיים שצריכים להתקיים על מנת שביה"ד יהיה מוסמך לדון בתביעות המצורפות ובהם התנאי העיקרי שתביעת הגירושין וצירוף יתר התביעות נעשו מתוך רצון וכוונה אמיתיים להתגרש ולא רק ממניעים טקטיים ומוך רצון לרכוש יתרונות על פני בן הזוג האחר.

עוד יודגש כי מזונות ילדים לא ניתנים לצירוף וכריכה לתביעת גירושין והם תמיד יהיו בסמכות ביהמ"ש למשפחה.

רבני מול משפחה

ככלל, קיימים הבדלי גישה מהותיים בין שתי הערכאות וזאת מעצם היות האחת ערכאה דתית ואילו האחרת ערכאה אזרחית. כמו כן, מבחינה פרקטית ביה"ד הרבני פוסק דמי מזונת נמוכים יותר מדמי המזונות שנקבעים ע"י בימ"ש למשפחה. זאת ועוד, דיני השיתוף הדתיים אשר מחיל ביה"ד הרבני בין בני זוג לא תמיד מושתתים על עקרון השוויון בין בני זוג ולא תמיד תואמים את דיני השיתוף האזרחיים שמחיל ביהמ"ש למשפחה.

מהו מירוץ הסמכויות?

לנוכח העובדה שלשתי הערכאות הנ"ל (ביה"ד הרבני ובימ"ש למשפחה) יש סמכות מקבילה לדון בתביעות הנ"ל, ולנוכח העובדה שקיימים הבדלים בין פסיקותיהם בתביעות אלה, הרי שהתפתחה תופעה ידועה שבה בתחילת כל סכסוך מנסה כל אחד מבני הזוג למהר ולהקדים את בן הזוג האחר ולהגיש ראשון את תביעותיו לערכאה שהוא סבור שתהיה נוחה לו.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני