אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

משמורת ילדים – אפשרויות שונות

משמורת ילדים – אפשרויות שונותגירושין הינם פירוק התא המשפחתי. במצב של גירושין הילדים נתונים במצב רגיש ופגיע במיוחד, משום שהתפתחותם התקינה תלויה במידה רבה במסגרת משפחתית יציבה ומאוזנת.

בדיון על משמורת ילדים הקו המנחה הוא טובת הילד. כלומר – איזו מסגרת תספק לילד יציבות ותמיכה מתוך שימת דגש על שיתוף שני ההורים בחייו ככל האפשר.

על פי חוק הכשרות המשפטית, סעיף 24 ההורים נדרשים לקבוע ביניהם, כאפוטרופסים לילדיהם הקטינים "על מי מהם תהיה האפוטרופסות על הקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע".לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי ביהמ"ש לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

כך במקרה שההורים לא מגיעים בכוחות עצמם להסכמה לגבי חלוקת המשמורת, יקבע בית המשפט, או בית הדין הרבני, מי מבין ההורים יהיה ההורה המשמורן, ואת הסדרי הראייה המתאימים.

לפי "חזקת הגיל הרך" ניתנת אוטומטית עדיפות לאם במשמורת על ילדים עד גיל שש ברוב המקרים. "ועדת שניט" שמסקנותיה פורסמו בשנת 2012 המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך ולעודד שותפות הורית באחריות לילדיהם.

נסביר בקצרה את המונחים:

אפוטרופסות – בישראל הוריו של קטין הם האפוטרופסים הטבעיים שלו. כלומר זכותם וחובתם לטפל בו ולדאוג לכל צרכיו ולשלומו. גם לאחר פרידה שני ההורים נותרים אפוטרופסים של הילד ואחראים לו.

משמורת (או: חזקה על הילד) – מושג המתייחס למציאות הפיזית של מגורי הקטין הקבועים. היכן גר וגדל הילד – בדרך כלל אצל אחד ההורים או שניהם.

האפשרויות השונות למשמורת ילדים הינן:

משמורת אצל אחד ההורים – משמורת יחידנית בה האם או האב הם ההורים המשמורנים, ובחזקתם נמצאים הילדים. ההורה השני נפגש עם הילדים על פי הסדרי ראייה קבועים, בביקורים עם אפשרויות לינה. זוהי האפשרות הנפוצה ביותר כיום

משמורת משותפת – אפשרות שהולכת ונעשית רווחת יותר ויותר בתקופה האחרונה בעקבות עליה בשיוויון בין גברים ונשים, וההכרה כי למעט מצבים מיוחדים, חשובה נוכחות רציפה של שני ההורים בחיי הילד. במשמורת משותפת המשמורת על הילדים מתחלקת בין ההורים שווה בשווה, מבחינת כמות הזמן בה הילדים נמצאים עם כל אחד מההורים, ומבחינת מעורבות ההורים בחיי הילדים. משמורת משותפת מתאימה בעיקר להורים המסוגלים לשמור על שיתוף פעולה ביניהם.

משמורת מפוצלת – מצב יוצא דופן בו הילדים מופרדים – חלקם נמצאים בחזקת האב וחלקם בחזקת האם ואילו להורה השני הסדרי ראייה למפגשים עם הילדים. זהו מצב נדיר שאינו רצוי בדרך כלל בגלל ההשלכות הנפשיות והמערכתיות שלו.

קביעת המשמורת בעקבות פרידה של ההורים יכולה להיעשות בהסכם שנערך בין הצדדים, או, במידה ואינם מגיעים להסכמה, על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני (תלוי היכן החל תהליך הגירושין – ראה "מירוץ הסמכויות"), על פי טובת הילד. לעיתים פונה בית המשפט למומחים כמו עובדת סוציאלית, פסיכולוגים או רופאים לקבלת חוות דעת שתסייע בקביעת המשמורת. לעיתים משתמש בית המשפט ב"תסקיר סעד" – דו"ח הבוחן את שאלת המשמורת המתאימה ביותר לטובת הילד ונערך על ידי פקידת סעד עבור בית המשפט.

אכיפת משמורת והסדרי ראייה – להסדרי הראייה ומבנה המשמורת יש תוקף של פסק דין, וניתן להתייחס להפרתם בכמה דרכים, החל מהגשת תביעה להחזרת הוצאות כספיות שנגרמו בעקבות ההפרה, הטלת קנסות, בקשה לשינוי הסדרי הראייה, ועד תלונה במשטרה. נרחיב בעניין במאמר על אכיפת הסכם גירושין.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני