אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

מזונות ילדים

מזונות ילדיםתשלום המתקיים במשפחה בה בני הזוג נפרדו נקרא בעגה המשפטית מזונות. חובת התשלום מתקיימת בעקבות גירושין, פרידה לפני גירושין או הורות ללא נישואין. במסגרת מזונות חייב אחד מבני הזוג, בדרך כלל הגבר, בהשתתפות בכלכלת הילדים שאצל בן הזוג האחר ולעיתים גם בכלכלת בן הזוג האחר בעצמו.

על פי הדין העברי חייב כל אב יהודי במזונות ילדיו עד גיל 18. היות ובישראל צעירים בגיל 18 מתגייסים ועדיין לא יכולים לפרנס את עצמם, קיימת פסיקה של בית המשפט העליון שחייבה אבות בתשלום דמי המזונות עד תום השירות הצבאי וזאת בסך שליש דמי המזונות המקוריים. פסיקה זו חלחלה אל בתי המשפט לענייני משפחה, בתי הדין הרבניים והסכמי הגירושין ואף הורחבה גם למען ילדים הנמצאים במסלולי עתודה או המשך לימודים.

אין קשר בין רמת ההכנסה של האב לבין צרכיהם הבסיסיים של הילדים, והמשמעות היא היעדר קורלציה בין כושר השתכרות גבוה או נמוך לבין מילוי חובת תשלום מזונות ילדים. אפילו גבר הנמצא תחת הליכי פשיטת רגל או הוצאה לפועל חייב במזונות קטינים. יתרה על כך, אב חייב במזונות ילדים כאשר אין הוא נשוי לאם הביולוגית וגם אם הוא נשוי לאישה אחרת. חובת המזונות שרירה וקיימת גם כאשר הגבר אינו מכיר בילדים וטענת הגנה של "גניבת זרע" אינה עומדת לרשותו באופן אוטומטי. בנוסף, אי תשלום מזונות הוא עבירה פלילית העלולה לגרור סנקציות רבות נגד החייב: הליכי הוצאה לפועל, עיכוב יציאה מן הארץ ומאסר.

צרכי הילדים וגובה מזונות הילדים

צרכי ילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים החיוניים לקיומם של הילדים, כגון מזון, הלבשה, הנעלה, מגורים, חינוך וכדומה, ולצרכים מדין צדקה: חוגים, בילויים, מתנות, טיולים ומעון יום. הצרכים ההכרחיים הם תחת אחריותו של האב בלבד והאם אינה אחראית להם מבחינה כלכלית, בעוד צרכים מדין צדקה מוטלים על האב רק אם ידו משגת ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת החיים הנ"ל טרם פרידת ההורים.

הדין העברי מייחס משמעות לגיל הילדים בבואו לקבוע את גובה המזונות. החלוקה היא לשלוש קבוצות עיקריות:

  1. עד גיל 6– בקבוצת הגיל הזו נטל המזונות מוטל באופן מלא על האב. הילדים נקראים "קטני קטינים" וחובת האב לפרנסם גם אם אין לו כל הכנסה.
  2. גילאים 6-15– בקבוצת הגיל הזו האב ממשיך להיות אחראי על פרנסת הילדים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה נדרשת בדרך כלל השתתפות שווה גם מצד האישה.
  3. גילאים 15-18– זו קבוצת הגיל בה הילד יכול מבחינה תיאורטית לעבוד, לכן כל הוצאותיו הן בגדר דין צדקה והן עוברות אל האם והאב בחלקים שווים לפי יחס הכנסותיהם.

כאמור, בתקופת שירות החובה הצבאי חייב האב על פי הפסיקה בלבד – ולא על פי הדין העברי – להמשיך ולשלם שליש מהמזונות שהועברו עד אותו מועד.

תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן, כאשר מבחינת מגורים חייב האב לספק קורת גג לילדיו באותה רמת חיים לה היו רגילים לפני הגירושין. הסיבה היחידה לאי תשלום דמי מזונות היא במידה ובית המשפט הגדיר את הילד בתור "בן מרדן". זו הגדרה המתארת מצב בו ילד מסרב לשמור על קשר עם ההורה המחויב במזונותיו, אינו מקיים את הסדרי הראייה שנקבעו, ממרה את פי ההורה ואינו מכבד אותו. במקרה כזה יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי המזונות המשולמים על ידי האב עבור ילדו.

הגשת תביעת מזונות ילדים

תביעת מזונות יכולה להיות מוגשת על ידי האם, האפוטרופוס החוקי של הקטינים או על ידי הקטינים בעצמם. הסכמה בין בני זוג בגין חלוקת רכוש בהתאם להפחתת שיעור דמי מזונות אינה מונעת תביעה חדשה המוגשת על ידי הקטינים. במילים אחרות, יש משמעות גדולה לשאלה מי מגיש את התביעה.

קיים הבדל בין הדין העברי לבין הדין האישי. שיעור דמי המזונות וסוגיית הנושא בנטל משתנים בהתאם לדתות שונות, כאשר על פי החוק לתיקון דיני משפחה ייקבע הדין בעניין הקטינים נשוא התביעה על פי דתו של האב. גבר יהודי לדוגמא מחויב לשלם מזונות על פי הדין העברי, בעוד גבר מוסלמי יישא בתשלום המזונות מתוקף חוקי השריעה. לא זו אף זו, בתי הדין הרבניים מפרשים את הדין העברי באופן שונה מבית המשפט לענייני משפחה ולכן גם המוסד המטפל בתביעה הוא בעל משמעות.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני