אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

מזונות – ועדת שיפמן

מזונות – ועדת שיפמןועדת שיפמן כונסה בשנת 2006 ומסקנותיה יצאו לאור בשנת 2012. היא הורכבה על ידי שר המשפטים לשעבר חיים רמון, וכללה עורכי דין לענייני משפחה, שופט, נציג מבית הדין הרבני ובית הדין השרעי, עובדת סוציאלית, נציג ביטוח לאומי ונציגת נעמ"ת, בראשות פרופסור פנחס שיפמן. מטרתה העיקרית היתה לבחון מחדש את המצב הקיים בחוק לגבי מזונות ילדים, מצב בו חובת תשלום המזונות מוטלת בעיקר, וכמעט אך ורק, על כתפי האב, בקרב האוכלוסייה היהודית. הועדה ביקשה לאזן את חובת המזונות ולשאוף לשיוויון בין גברים ונשים בנושא דמי המזונות.

במצב הקיים היום חובת המזונות מוטלת על האב באופן בסיסי. הוא חייב במזונות הילדים, עוד לפני שיכלכל את עצמו, והחובה קיימת גם אם הוא חסר הכנסה. (כך נוצר מצב שדמי המזונות נופלים פעמים רבות על הביטוח הלאומי, במקרים שהאב אינו מצליח לעמוד בתשלומים). לעומת זאת האמא חייבת בדמי מזונות רק מדין צדקה (כלומר אינה חייבת במזונות לצרכים קיומיים, ובהתאם ליכולותיה), ורק אם באפשרותה קודם כל לפרנס את עצמה, וגם אם הכנסותיה גבוהות משל האב בדרך כלל היא תישא בחלק קטן של מזונות הילדים. כיום אבות רבים אינם מסוגלים לעמוד בנטל המזונות ונוצרים מצבים אבסורדיים בהם אבות שמשתכרים 5500 ₪ בחודש אמורים לשלם דמי מזונות כוללים בסך כ- 4,500 ₪ (מזונות, דמי מדור, תשלומים עבור מוסדות חינוך).

המטרה העליונה שעמדה לנגד עיניהם של חברי הוועדה היתה טובת הילד, על פי אמנת היסוד של האו"ם בדבר זכויות הילד. יצירת שינוי בו הילד זכאי למזונות עד גיל 21, והתמיכה הכלכלית בו מעוגנת בחוק, בנוסחה קבועה ואינה נתונה להידיינות משפטית בין שני הוריו, בכדי להבטיח את זכותו לתמיכה כלכלית, שהיא באחריותם השווה של שני הוריו.

הדרך בה ועדת שיפמן מציעה לחולל את השינוי היא יצירת נוסחה פשוטה שמחשבת את חלוקת המזונות בין בני הזוג, בהתאם למצב התא המשפחתי, מידת הזמן שכל אחד מההורים מטפל בילדים, וגובה ההכנסות של כל אחד מבני הזוג, וקובעת מי משלם כמה.

ההמלצה היא להוציא את נושא המזונות מהדינים הדתיים שחלים על נושאי מעמד אישי. ברגע שחלוקת המזונות נקבעת על פי פרמטרים קבועים ושווים, אין צורך בהידיינויות ומאבקים, דבר שיקל על המערכת המשפטית, וגם יחסוך מאבקים מרים וגדושי אמוציות. כך גם נקבע בוועדה כי טובת הילד מכתיבה שהסכם תשלום שהתקבל בין ההורים, שאינו משרת את טובת הילד דיו, יבוטל.

המלצות ועדת שיפמן עולות בקנה אחד עם המלצותיה של ועדת שניט, המעודדות אחריות הורית שווה ומשותפת כלפי הילדים. ועדת שניט התמקדה בנושא המשמורת וחתרה לאיזון ושיוויון במשמורת הילדים, ואילו ועדת שיפמן התמקדה בפן הכלכלי – המזונות. שתי הוועדות הסתמכו על זכויות הילד כמטרה ראשית שהדרך אליה היא יצירת אחריות הורית משותפת.

המתנגדים לועדת שיפמן טוענים כי מסקנותיה באות להחליש את הנשים, שבעצם תהיינה חייבות לשלם יותר ברוב המקרים. בנוסף, לפחות בשנים הראשונות ליישום מסקנות הוועדה, יש להניח כי לא יפחתו המחלוקות, מכיוון שהן פשוט תעבורנה להיות סביב חלוקת המשמורת (אשר משפיעה על תשלום המזונות), כלומר חלוקת הזמן שההורים נמצאים עם ילדיהם. הארגונים התומכים בזכויות האבות טוענים כי הוועדות הללו הן עלי תאנה שבאו להשתיק את הנושא הכואב, ואין לדעת מתי ייושמו, אם בכלל.

בראיה רחבה יותר אנו רואים בועדת שיפמן וועדת שניט הזדמנות ליצירת שינוי מהותי. זוהי תרומה לשוויון בין גברים ונשים, ולשים את טובת הילד במרכז, במקום זכויות ההורים. המטרה היא לגרום לגברים להיות מעורבים בחיי ילדיהם ולא רק לשלם, ולפתח אחריות הורית שווה עבור הילדים, תוך תמיכה באפשרויות התעסוקה של אימהות.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני