אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

מאסר לכפיית גט

מאסר לכפיית גט אף לאחר 10 שנות מאסר

בחודש מאי השנה(2011), דן בית הדין הרבני בבקשה של אישה עגונה, להטיל על בעלה מאסר עד שייתן לה גט, בהתאם לסעיף 7א לחוק בתי דין דתיים משנת התשט"ז, 1956- חוק כפיית ציות (תיק מספר – 622918/19). מדובר במקרה של סרבנות גט קשה של בעל אשר מעגן את אשתו שנים ארוכות, ובימים אלו משלים 10 שנות מאסר עקב צווי הגבלה של מאסר כפיה, אשר הטיל עליו בית הדין עקב סירובו לתת גט לאשתו על פי החלטות פסקי דין חלוטים של בית הדין. מאסרו של הבעל המעגן נקבע מתוקף סעיף 3(ב) לחוק קיום פסקי דין אך הוא מוגבל לעשר שנות מאסר בלבד, ולכן מבקשת האישה להחיל את חוק כפיית ציות על בעלה ולכפות עליו גט גם לאחר 10 שנות מאסרו.

מהלך הדיון וטענות הצדדים

באי כוחם של שני הצדדים ניהלו את הדיון, כאשר כל צד העמיק את התנגדותו, והנסיונות לפייס את הבעל ולשכנעו לשחרר את אשתו מעגינותה, עלו בתוהו. בית הדין התרשם כי הבעל מעודד מהתקרבותה של תקופת המאסר אל סיום, וכי הוא נחוש להמשיך ולהחזיק בעמדתו. בהיעדר אפשרויות אחרות, ציווה בית הדין על העברת הבעל לבידוד בליל הסדר ובשאר ימי החג של פסח. באי הכוח משני הצדדים התבקשו לסכם בכתב את טענותיהם.

ב"כ הבעלהודה כי מדובר בסרבן גט המסיים בקרוב עשר שנות מאסר עקב אי קיום פסק הדין לגירושין. הבעל מסרב לתת את הגט גם כיום, ולטענתו עשר שנים הינן התקופה המקסימלית בה ניתן לאסור אותו, ותקופה זו עומדת להסתיים מכוח החוק. ב"כ הבעל טוענים כי פגיעה מעבר לתקופת זמן זו איננה סבירה או מידתית, ומנוגדת לחוק היסוד של כבוד האדם וחירותו ולרצונו של המחוקק, אחרת לא היה מגביל את העונש לעשר שנים. הגבלת התקופה שבמהלכה ניתן לנקוט בהליכי מאסר נגד סרבן גט, יש בה שלילה של נקיטתהליך דומה על ידי חוק אחר, שכן אחרת החוק המדובר היה מיותר, והפעלת החוק לנושא כפייה וציות בתום מיצוי המאסר על פי חוק אחר, ולאותה תכלית, איננה סבירה והגיונית. עוד נטען כי למרות תקופת מאסרו של הבעל, עד היום לא הוביל ההליך הזה לתוצאה, ולכן להליכי המאסר הללו אין כל תועלת מלבד העונש עצמו.

ב"כ האישהטענו, כי סעיף 7 של חוק קיום פסקי דין קובע בנוגע אל "שמירת דינים", כי מטרת החוק איננה לגרוע מסמכויות בית הדין, ולכן סמכותו של בית הדין לפעול בהתאם לסעיף זה לא נגרעה. על פי חוק זה בית הדין מוסמך להטיל מאסר כדי לכפות את הציות להחלטה המחייבת מתן גט, גם מעבר לתקופת המאסר הקבועה בחוק. כמו כן, נטען כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מופר על ידי הנאשם עצמו, והוא זה שמסרב לשחרר את האישה מכבלי המאסר הכפוי עליה וכך פוגע בחירותה ובכבודה המעוגנים בחוק היסוד. נראה שבכוחו של הבעל להסיר מעליו ומעליה את עונשם. באי כוחה של האישה התריעו כי אם ישוחרר הבעל מהכלא, היא תיוותר לעד עגונה, ושבמאזן בין הגנה על כבוד האדם וחירות הבעל ובין הגנה על כבוד האדם וחירות האישה, יש להעדיף את אלו של האישה, שכן שניהם מצויים בידיו של הבעל והוא הפוגע בהם. עצם העובדה שהבעל מבקש את הפסקת מאסרו מוכיחה כי לא מוצו ההליכים, וכי ישנה תקווה שהבעל יבין שרק ציות לפסק הדין ומתן גט לאשתו יוציאו מן המאסר.

הכרעת הדין

בית הדין סבר כי באי הכוח של האישה צודקים בבקשתם, ורואים את מצב העובדות עין בעין יחד איתה. פסק הדין התקבל לאחר משפט ארוך ודיון מעמיק בעניינם של הצדדים. בית הדין קבע כי המאסר שניתן לפני כעשר שנים היה נסיון לסיים במהירות את הפרשה, אך הבעל נותר בסירובו. בית הדין התייחס לשאלת הסמכויות המצויות בידי בתי הדין לאכיפת פסקי הדין לגירושין, והתייחס להיסטוריה החקיקתית בעניין ולדרכים המשפטיות השונות לביצוע אכיפת פסקי הדין ולמנגנוני הפיקוח השונים. בית הדין העדיף במקרה זה את כבוד האישה וחירותה וזיכה אותה בפסק הדין, המחייב את הבעל לתת לה גט. כמו כן, נקבע כי בתום תקופת המאסר שהוטל על הבעל מתוקף חוק קיום פסקי דין, ייאסר הבעל לתקופה בלתי קצובה, עד שיסכים לתת גט לאשתו.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני