אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

חלוקת רכוש שנצבר לפני הנישואין

חלוקת רכוש שנצבר לפני הנישואיןבקרב עורכי דין לענייני משפחה ישנה אמרה הגורסת, כי אדם איננו מתגרש מאותו אדם אליו הוא נישא; הרי אחרת לא היו נישאים מלכתחילה. ענייני חלוקת רכוש בגירושין הם עניינים טעונים מאוד מבחינה רגשית, ויכולים להעלות הרבה מאוד רגשות שליליים אצל בני הזוג ולהיות מלווים במתחים. נוסף על כל אלה, הרי שישנן הרבה סוגיות ממוניות אשר בני הזוג לא נתנו לגביהן את הדעת אשר לפתע צריך להסדיר.

עיקר הספק איננו באשר לרכוש שנצבר במשותף במהלך החיים המשותפים כבני זוג (ידועים בציבור ונשואים). במקרים אלה מוחלת "הלכת השיתוף", הקובעת כי כל הרכוש שנצבר הוא בשותפות מלאה בין בני הזוג וחלקו של כל אחד מבני הזוג ברכוש הזה שווה. הבעיה מתעוררת במה שנוגע אל רכוש שהיה של בני הזוג לפני הנישואין. אם בעבר ההלכה השלטת קבעה, כי רכוש של מי מבני הזוג שהיה שלה או שלו לפני הנישואין נשאר שלה או שלו במקרה של גירושין, הרי שהיום ההלכה הזאת כבר איננה ודאית, ובית המשפט מחיל כללים שונים, באמצעותם הוא קובע, כי אפילו רכוש שהיה למי מבני הזוג לפני הנישואין – צריך להתחלק בין בני הזוג באופן שווה מתוקף השיתוף.

הלכת השיתוף, כוונת השיתוף

הלכת השיתוף קובעת, כי הרכוש אשר נצבר על ידי בני הזוג במהלך שנות נישואיהם יחולק ביחס שווה בין בני הזוג. התפיסה גורסת, כי למעשה במהלך חיי הנישואין ישנו שיתוף של המאמץ, כך שכל מה שבני הזוג עושים הוא מאמץ משותף, ולכן גם הרכוש שצוברים בני הזוג במהלך הנישואין הוא תוצר של השיתוף. לכן, בעת פירוק השיתוף, כל שותף צריך לקבל חלק שווה מהשותפות.

כאמור, בתחילה ההלכה הנהוגה היתה כזאת אשר אפשרה לכל אחד מבני הזוג לשמור על הרכוש שהיה שלו בטרם הנישואין. כך למשל, אם דירה מסוימת היתה בבעלות האישה לפני הנישואין, ואף אם במהלך הנישואין התגוררו בני הזוג בדירתה, הרי שאין היא הופכת להיות דירה משותפת של בני הזוג, אלא היא היתה נשארת רכושה של האישה. כאמור, במשך השנים נשחקה הלכה זאת, וכיום ישנם מבחנים שונים אשר בית המשפט מפעיל כדי לקבוע אם היתה "כוונת שיתוף" בנכסים מסוימים, אשר הופכים את הנכסים – כאלה אשר היו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין – לרכוש משותף, אשר יש לחלק אותו באופן שווה בין בני הזוג.

במקור, הלכת השיתוף דרשה "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף" כדי לחלק את הרכוש באופן שווה. כיום, עיקר הדרישה של בית המשפט בהקשר זה היא כוונת השיתוף – כי נכסים מסוימים נרכשו ונרשמו על שם אחד מבני הזוג וכו', מתוך מאמץ משותף ובכוונה לשתף את הנכס. כך למשל, בפס"ד הדרי החיל בית המשפט את הלכת השיתוף על דירה שהבעל רכש לפני הנישואין. בבית המשפט הציגה האישה ראיות, כי העבירה לידי הבעל את כל חסכונותיה כדי שירכוש את הדירה, והובאה עדות של עו"ד אשר העיד כי כוונת הצדדים היתה לרכוש דירה משותפת, וכי הרישום היה על שם הבעל בלבד מסיבות טכניות בלבד.

לאחר מכן, הורחבה הלכת הדרי לעיל, ובית המשפט קבע במקרים רבים, כי בחלוף הרבה שנות נישואין כלל הרכוש הופך להיות רכוש משותף ויש לחלקו בהתאם, ללא קשר למי ש"הביא" את הרכוש אל הנישואין.

הסכם ממון

בני זוג יכולים להסכים במידה מסוימת על חלוקת הרכוש בצורה שונה על ידי עריכת הסכם ממון טרם הנישואין. הסכם זה יחול על הרכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג טרם הנישואין (ולא יעקוף את הלכת השיתוף, לצורך העניין, ברכוש שנצבר לאחר מכן), אולם יאפשר לבני הזוג לשמור את זכויותיהם ברכוש שהיה להם לפני הנישואין. יחד עם זאת, ייתכנו מצבים בהם בית המשפט יבטל חלקים מהסכם הממון, ככל שהם נוגדים את דיני החוזים או סותרים את תקנת הציבור וכו'.

הסכם ממון ומרוץ הסמכויות

קשה לכתוב על גירושין בישראל מבלי להזכיר את מרוץ הסמכויות. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, אולם ענייני רכוש ואחרים הקשורים בגירושין (כמו גם ראיית הילדים, משמורת ועוד) נמצאים בסמכות מקבילה של שתי הערכאות. בית הדין הרבני מוסמך לדון בעניינים כאלה, אם "נכרכו" בכריכה כנה לתביעת גירושין (ומתוקף הסכמת בני הזוג), ועניינים אלה מצויים גם בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

כיוון ששתי הערכאות דנות על פי סדרי דין ובמידה רבה דינים שונים (ישנן מגבלות על כך, אולם בית דין רבני מחיל את ההלכה היהודית האורתודוכסית להכרעה בסכסוכים, ואילו בית המשפט האזרחי מחיל את כללי המשפט הישראלי החילוני), התוצאה בין הערכאות יכולה להיות שונה. הדבר יוצר מרוץ בו כל צד מנסה להקדים את השני, ולהגיש את התביעה כולה בפורום שעדיף לו.

קיומו של הסכם ממון יכול למנוע את הצורך לפנות בעניינים אלה לבית משפט כלשהו, אלא כדי לאשר את ההסכמה ולתת לה תוקף של פסק דין על ידי הערכאה המוסמכת – ואז החלוקה תהיה על פי רצון בני הזוג. חשוב בעניין זה לפנות אל עו"ד, אשר יבטיח כי הסכם הממון שלכם יהיה בתוקף. לרוביש צורך לאשר את ההסכם בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני כדי שיהיה לו תוקף.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני