אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

חלוקת רכוש – הבסיס

חלוקת רכוש מתבצעת לפי כלל הקובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, מתחלק עם הגירושין בין בני הזוג בחלקים שווים. חלוקה זו מתבצעת בלי קשר לבעלי הרכוש או לשאלה על שם מי הוא רשום. הרכוש המשותף כולל את הבית, הרכב, החסכונות המשותפים וגם נכסים שנצברו לאורך הקריירה כגון קופת גמל, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין, ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה וכן הלאה. במידה וקיימים מוניטין, חברה או עסק של אחד מבני הזוג, נחשבים אף הם רכוש משותף. הרכוש היחיד שאינו עומד לחלוקה בסיטואציות מן הסוג הזה הוא רכוש מלפני הנישואין, כמו גם מתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין.

על מנת לחלק רכוש הנצבר במהלך הנישואין ורשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, יש צורך בהסדר של "איזון משאבים". הסדר זה הינו הדרך המשפטית לחלוקת רכוש בבני הזוג שאין ביניהם הסכם ממון והם התחתנו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון. על פי סעיף 5 לחוק, בעת פירוק ברית הנישואין או במקרה בו אחד מבני הזוג הולך לעולמו, רשאי כל אחד מבני הזוג להגיש תביעה לאיזון משאבים וחלוקת הרכוש.

חוק יחסי ממון קובע כי ניתן לבצע איזון משאבים רק בעת פקיעת הנישואין עקב גירושין, או מוות של אחד מבני הזוג. זוגות שנישאו לפני תאריך 1.1.74 (מועד חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג) יכולים לחלק את הרכוש המשותף גם לפני פקיעת הנישואין, ולהגיש תביעה לחלוקת רכוש בכל עת.

חריגים לכללים הבסיסיים של חלוקת רכוש

העקרונות הבסיסיים של חלוקת רכוש משתנים לגבי בני זוג שנישאו לפני או אחרי חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג. בני זוג שנישאו אחרי החקיקה ולא ערכו הסכם ממון, יערכו במועד פקיעת הגירושין או לאחר מוות איזון משאבים של כל אחד מהם לגבי רכוש הנצבר במהלך הנישואין. באיזון משאבים לא נכלל רכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג טרם הנישואין, או רכוש שהוא קיבל במהלך הנישואין בירושה ובמתנה. מנגד, בקרב בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון חלה חזקת השיתוף על הרכוש וגם על החובות. הרכוש הוא משותף גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד. פירוק השיתוף ברכוש עבור בני זוג אלו – שנישאו טרם חוק יחסי ממון – אינו מותנה בגירושין וניתן להגיש תביעה לבצעו בכל עת. נכסים משפחתיים נכללים באופן אוטומטי בהגדרת הרכוש המשותף, בעוד נכסים עסקיים טעונים הוכחת כוונה לכלול אותם במסת הרכוש המשותף כאמור לעיל.

החריג לכללים הבסיסיים של חלוקת רכוש בא לידי ביטוי במקרים בהם ניתן להוכיח באופן ברור כוונת שיתוף בנכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, ולחילופין במתנות או ירושות. גם על נכסים אלו יחול שיתוף היות ומבחינת החוק הם שייכים לשני בני הזוג. חובות שנצברו במהלך הנישואין הם משותפים, אלא אם מדובר בחובות שבאופן מובהק לא ניתן לשייכם להיווצרות התא המשפחתי. חובות אלו יכולים להיווצר בשל הימורים, מעשה בגידה, פעולות בלתי חוקיות ועוד.

החלטות על חלוקת רכוש

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני מהווים את הסמכות לדון בענייני הרכוש המשפחתי במהלך נישואין או לאחר גירושין. עם זאת, יש משמעות למירוץ הסמכויות המתנהל בין בני הזוג היות והוא קובע איזו מבין הערכאות תקבל את הסמכות הגבוהה יותר. הגשת תביעת גירושין אל בית הדין הרבני לרבות כריכת ענייני הרכוש, תעביר את הסמכות אל בית הדין הרבני בלבד. לעומת זאת, הגשת תביעת רכוש לבית המשפט לענייני משפחה קודם לכן תבטל את סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענייני הרכוש. על כל פנים, לא קיימת פסיקה אחידה בשאלה האם בית הדין הרבני צריך לפסוק לפי החקיקה האזרחית בענייני רכוש.

לסיכום, הכלל הבסיסי הקובע כיצד מתבצעת חלוקת רכוש הוא שכל הרכוש הנצבר במהלך הנישואין מתחלק בין בני הזוג בצורה שווה. ישנם חריגים אותם חשוב להכיר ורצוי לדעת כי רכוש מלפני הנישואין, מתנות וירושות אינו עומד לחלוקה. הסמכות לביצוע החלוקה מוטלת על בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה בהתאם לנסיבות הדיון ומועדי הגשת התביעות.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני