אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

הפרת הבטחת נישואין

הפרת הבטחת נישואיןזוהי סוגיה יוצאת דופן בעולם המשפט. מעורבים כאן עניינים שונים: רגשות עזים, דיני נזיקין, הגדרות של חוזים, ואינטימיות שבינו לבינה. קיימת לעיתים חוסר בהירות לגבי האם מקומה של הסוגיה בכלל שייך לבית המשפט או צריך להיפתר מחוצה לו, האם הבטחת נישואין נחשבת לחוזה מחייב, האם ניתן לאכוף חוזה זה, כיצד קובעים פיצוי למי שמפר את הבטחתו, כיצד מוכיחים שהיתה בכלל הבטחת נישואין, ועוד שאלות מרתקות.

כפי שהביעה באופן מדויק ויפה השופטת פרוקצ'יה, "הקושי האמיתי המאפיין את הסוגיה בה אנו עוסקים הוא באיתורו של קו הגבול בין הבעת כוונה, רצון או ציפייה לבין הבטחה מחייבת במשפט. גבול זה עשוי להיות דק כחוט השערה". כלומר – בית המשפט צריך ראשית כל לקבוע "שהנסיבות מצביעות בבירור עלקיומה של מחויבות ממשית לקשר זוגי קבוע …" (בע"א 89/8525בסע' 2). הקביעה היא בהתאם לנסיבות וליכולת התובע להוכיח כי נגרם לו נזק בעקבות ההסתמכות על ההבטחה. המשפט הישראלי מתייחס להבטחת נישואין כאל הסכם מחייב.

עניין זה עומד בתחום האפור שבין חוזה בעל ערך משפטי לבין עניין פרטי ואינטימי שבין שני בני זוג, עניין שקשור לתהפוכות הלב והרגש, ועל כן בתי המשפט נרתעים מעיסוק בסוגיה, שהרי כל בר דעת מבין שאין זה סביר לחייב אדם לעמוד בהבטחתו זו, ועל התובעים להוכיח באופן בהיר ומבוסס כי היתה כאן הפרת הבטחה, וכי נגרם להם נזק. מצד אחד עומדת חירותו של כל אדם לשנות את דעתו, בוודאי ובוודאי לגבי נישואין ואהבה, וייתכן כי בתום לב הבטיח נישואין אך רגשותיו השתנו, או – במקרים רבים – גילה פרטים על בן הזוג המיועד אשר גרמו לו ליסוג מהחלטתו, כמו מחלות נפש נחבאות, עבר פלילי, סיפורים משפחתיים שליליים, חוב כספי וכיוצא באלו. במקרים אחרים יש אנשים שמציעים נישואין ומבטיחים הבטחות מרחיקות לכת מתוך אינטרס כמו טובות הנאה כספיות או מיניות. כך או כך, עומדת בפנינו גם טובת הנפגע וזכותו לקבל פיצוי על ההבטחה שהופרה, מה גם שבמקרים רבים מדובר על נזק כספי.

נזק כספי עשוי להיגרם כתוצאה מהסתמכות על נישואין בהיערכות הכלכלית של האדם (למשל במקרה של אישה שעזבה את מקום עבודתה כדי לעבור לאזור מגוריו של ארוסה, או בחורה שהתרגלה לרמת חיים גבוהה בזמן מגוריה עם בן הזוג), נזק שנגרם מהכנות לחתונה, ונזק ממוני שעשוי להיגרם כתוצאה מהשלכות רגשיות כמו דיכאון, שמביאות לירידה בכושר ההשתכרות.

נזק שאינו ממוני יכול להיות עוגמת נפש, בושה, דיכאון, פגיעה בסיכויים להינשא או להביא ילדים לעולם, פגיעה בנתינת אמון ומסוגלות לקירבה ואינטימיות, ועוד.

מסכם כב' השופט אהרון ברק:"ניתן לטעון כי הסכם להינשא הוא בעל אופי אינטימי ומצוי בתחום הרגש, ולכן יש להכיר בחירות של כל צד להשתחרר מההבטחה בלי שיהיה בכך הפרה, אולם המשפט הישראלי אינו יכול להיות אדיש להסכמה להינשא, ואינו צריך להשאיר הסכמה זו במשבצת המעניקה חופש החלטה לכל אחד מהצדדים." והוא ממשיך ומנמק: "ראשית, הפרת הבטחה להינשא עשויה לגרור נזק לצד השני ואין צידוק ענייני שלא לאפשר קבלת פיצוי על נזק זה. פגיעה בהיבט הרכושי של ההבטחה להינשא צריכה להיתקל בתגובה רכושית בדמות פיצויים על הנזק שנגרם. שנית, המשפט אינו שולל תוקף משפטי מחוזים המבוססים על אדנים רגשיים והנוצרים בנסיבות אינטימיות בינאישיות" (בע"א 5258/98 פלונית נ. פלוני)

גובה הפיצויים המגיע לנפגע מהפרת הבטחת נישואין שנוי במחלוקת. מצד אחד טוענת יפה השופטת א. פרוקצ'יה "דווקא כשמדובר בהפרת חוזה המצוי בתחום חיי הרגש והאינטימיות של האדם, הנזק הנפשי הנגרם כתוצאה משברון הקשר הבינזוגי עשוי במרבית המקרים להיות הנזק העיקרי והראוי ביותר לפיצוי. הגבלת התרופה החוזית בכגון דא לנזק ממוני בלבד לא תשקף על פי רוב את מלוא הנזק האמיתי והיא עלולה להחטיא את תכליתו המרכזית של הפיצוי על פי מושגי המשפט המקובלים." מאידך הנטייה הרווחת היא לפסוק פיצויים בסכום נמוך במיוחד, על מנת שלא ייווצרו מצבים שאנשים ילכו להתחתן רק כדי להימנע ממתן פיצויים, וכן להרתיע תביעות שווא שמבוססות בעיקר על לב שבור ונקמנות.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני