אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

הסכם לכבוד הדדי

הסכם לכבוד הדדיבישראל חיים כיום כמה אלפי אנשים ונשים מסורבי גט. אם אפשר לקרוא לזה חיים….

מוסד הנישואים והגירושין היהודי בישראל נתון לסמכותה הבלעדית של הרשות הרבנית האורתודוקסית. על פי ההלכה נישואים וגירושין נעשים מתוך הסכמה של שני בני הזוג. כך נוצר מצב שאם אחד מבני הזוג לא מוכן להתגרש, שניהם "תקועים" בנישואין שאינם מהווים מערכת זוגית אמיתית, ואינם יכולים להתקדם ולבנות משפחה חדשה. הכתובה אמנם באה להגן על האישה במצב של סיום הנישואין ולהבטיח את רווחתה הכלכלית, אולם אינה מתייחסת למצב בו הנישואין אינם יכולים להגיע אל קיצם בגלל סירוב. נשים וגברים יכולים כיום להמתין שנים ארוכות וחסרות תוחלת בציפייה לגט שלא יגיע, ולעיתים לסבול סחטנות ודרישות מצד הסרבן בתמורה למתן גט.

קיים חוסר איזון בסיסי בין מצבו של הגבר לזה של האשה במקרה של סרבנות גט. גבר נשוי יכול לנהל זוגיות חדשה מחוץ לנישואין ואף ללדת ילדים שיהיו כשרים מבחינת ההלכה, בעוד אישה שתעשה כדבר הזה – ילדיה ייחשבו ממזרים. כך נמצאות נשים רבות כלואות במסגרת נישואין חסרת ממשות, בעוד הבעל כבר המשיך והקים זוגיות ומשפחה חדשים.

המענה שמציע בית הדין למקרים כאלו הוא בעיקר הטלת סנקציות על בן הזוג הסרבן – עיקול חשבון בנק, שלילת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ, פסיקת מזונות מוגבלים, ואף מאסר. לעיתים אמצעים אלו פועלים את פעולתם, אולם עדיין נאלצים בני הזוג תקופה לעבור ארוכה וקשה מאד.

בשנת 2001, לאחר שנים של עבודה ודיון, יצא לאור ההסכם לכבוד הדדי, שנוסח על ידי רבנים ואנשי משפט מרחבי הקשת הדתית והמשפטית, שמטרתו להסדיר את עניין הגט וסיום הנישואין במקרה של התפרקות החבילה. ההסכם הזה מקובל על בית הדין הרבני ובהיותו חתום יש לו תוקף משפטי.

הסכם לכבוד הדדי בשביל מה?

הסכם זה בא להבטיח איזון כוחות בין הגבר והאשה במקרה שאחד מהם מעוניין לסיים את הנישואין. ההסכם בנוי בצורה פשוטה: באם אחד מבני הזוג מעוניין להיפרד, הוא מודיע לרעהו על כך, ואז מתחילה תקופת הידברות בת 180 יום (עם אפשרות להארכה של 90 יום נוספים), בה יש אפשרות לסיוע של משקם נישואין כדי להתמודד עם המשבר ביחד, או לחילופין הליכה לגירושין מתוך הסכמה. בסיום תקופה זו, אם לא הצליחו להגיע לשלום בית, או לפרידה מכובדת ומוסכמת, יינתנו מזונות מוגדלים שמטרתם ליצור לחץ כספי שיעודד את הצד שמסרב לגט לקבל / לתת אותו.

הסכם זה שונה מהסכם ממון שנערך טרם הנישואין. הסכם ממון מסדיר את ההתחייבויות ההדדיות וחלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג במקרה גירושין, ואילו הסכם לכבוד הדדי בא לטפל בבעיית סרבנות הגט ולוודא שבמקרה של כישלון הנישואין הפרידה תהיה מכובדת ומהירה, תוך מתן הזדמנות לשיקום ומניעת גירושין פזיזים כלאחר יד (על ידי קביעת תקופת הידברות של 180 יום).

הסכם זה מסתמך על ההסכמה והתמיכה ההדדית שקיימים בתחילת הנישואין, במטרה לעודד שיתוף פעולה בעת משבר. זוגות רבים בתחילת דרכם רואים בעריכת הסכם שכזה משום אקט שלילי ולא נעים, לעיתים אף גורם ל"עין הרע". הם מסתייגים מהתעסקות באפשרות התיאורטית של פרידה וגירושין ורואים בזה הטלת ספק בכוונות הטהורות והאהבה שהם חשים. חשוב להיות מודעים לכך שיותר מרבע הזוגות הנישאים בישראל ייתגרשו במוקדם או במאוחר, וכי ההדדיות ושיתוף הפעולה הופכים פעמים רבות מדי למאבק בו נפגעים שני בני הזוג ויתר המשפחה. בעינינו, דווקא עריכת הסכם שכזה בתחילת הדרך מעידה על אחריות ונכונות להיטיב עם בן הזוג ולהגן עליו אל מול כל מצב שעלול לקרות בעתיד, ועל כניסה לנישואין בעיניים פקוחות ומתוך בחירה מלאה שמה שלא יהיה – קיימת מחויבות לשמירה על כבוד והוגנות בין בני הזוג.

מומלץ לערוך את ההסכם בעזרת עורך דין לענייני משפחה, מגשר, או יועץ זוגי כלשהו, שיוכלו לתת את הזווית המשפטית ולספק, מתוך ניסיון וידע מקצועי, הסכם שלם ומדויק שייתן מענה לרוב המשברים והתרחישים שעשויים להתרחש בעתיד. בכדי להעניק להסכם תוקף משפטי יש לחתום עליו בפני אחד מהגופים הבאים: רשם הנישואין במועצה הדתית בה נרשמו בני הזוג לנישואין, נוטריון, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

גם בני זוג שכבר התחתנו יכולים (ואף מומלץ שיעשו כן) לחתום על הסכם לכבוד הדדי.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני