אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

הסדרי ראייה לסבא וסבתא

הסדרי ראייה לסבא וסבתאמעט רקע כללי על הסדרי ראייה: הסדרי ראייה הינם מפגשים הנקבעים במסגרת הליכי הגירושין, בהם ההורה הלא – משמורן זכאי להתראות עם ילדיו ובכך לשמור על קשר רציף, בריא וחם עם ילדיו על אף שאינם חיים איתו תחת קורת גג אחת באופן שגרתי. ההסדרים הנקבעים מגדירים את משך הזמן והמועדים בהם נפגשים הילדים עם ההורה הלא – משמורן, היקף הקשר, הסדר בעת חופשות וחגים ועוד.

הסדרי הראיה נקבעים על ידי ההורים עצמם ומאושרים על ידי פסק דין של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, במידה ואין הסכמה בין בני הזוג נקבעים ההסדרים על פי פסיקה של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, על פי עקרון טובת הילד, בדרך כלל בהתאם להמלצות פקידת סעד.

הסדרי הראיה יכולים להיות מצומצמים או מורחבים. ההסדרים המקובלים בישראל קובעים כי ההורה שאינו משמורן יפגוש את ילדיו פעם – פעמיים בשבוע, משעות אחר הצהריים ועד שעות הערב, ובכל סוף שבוע שני. בחופשות יתחלקו ההורים באופן שווה בזמן השהייה עם הילדים, ובחגים יימצאו עם הילדים לסירוגין – בכל חג עם אחד ההורים, כאשר בשנה הבאה הסדר מתהפך (לדוגמה: אם בשנה א' הילד נמצא עם ההורה המשמורן בראש השנה, אז בשנה ב' הוא יחגוג עם ההורה הלא משמורן, וחוזר חלילה)

זכותם של סב וסבתא להסדרי ראייה עם נכדיהם במקרה של גירושין מעוגנת בחוק נקבעים רק במקרה בו ההורה נפטר, או שאינו נמצא כלל בקשר עם ילדיו, למשל במעבר למדינה אחרת, וזאת על פי סעיף 28 א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962

בית המשפט העניק פרשנות נרחבת יותר לחוק, בה הזכות להסדר ראייה עם סב וסבתא אפשרית גם במקרה של ניתוק הקשר בין ההורה לילדיו, כמו למשל בעקבות אירוע רפואי השולל מן ההורה דרכי תקשורת, או מצבים אחרים בה נשללת מההורה היכולת לתפקד כהורה או הזכות לשמש כאפוטרופוס על ילדיו.

בשנת 2012 התקבלה החלטת בית משפט מחוזי בידי השופט שאול שוחט על פיה הותר לסב וסבתא לתבוע הסדרי ראיה עם נכדיהם , כאשר שני ההורים עודם בחיים (לאחר ניתוק קשר מצד הבת), וזאת מתוך בחינה של טובת הילדים, והחלטה שנבעה מהוראות החוק המתירות לבית המשפט לנקוט באמצעים בכדי לשמור על טובת הקטין. החלטה זו עוררה סערה גם בשל העובדה שהסב אינו סבם הביולוגי של הנכדים כי אם בן זוג של הסבתא. פסיקה מהפכנית נוספת בעניין דומה, של השופטת צילה צפת, הכירה בזכותם של סב וסבתא לתבוע הסדרי ראיה, שכן בחוק עצמו אין התייחסות לעניין.

בשנת 2012 התקבל בכנסת תיקון לחוק לפי במקרה של בקשה בעניין קשר בין קטין ובין הורי הוריו: בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין. (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17), התשע"ב–2012). כלומר תיקון זה מאפשר לסבים לתבוע הסדרי ראיה עם נכדיהם)

בשנים האחרונות מתרבים המקרים בהם סבא וסבתא פונים לבית המשפט בבקשה להסדרי ראיה עם נכדיהם, וגוברים הקולות הדורשים שינוי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על מנת לאפשר זכות להסדרי ראייה גם לדור השלישי, דור הסבים, למען טובת הקטינים, מתוך הכרה כי שמירה על קשר חם ורציף עם מעגלי המשפחה המורחבים יותר חיוניים ותורמים להתפתחות בריאה של הילד.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני