אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

היוון זכויות

ע"פ הדין הקיים, איזון זכויות סוציאליות (בכללן זכויות פנסיה ופרישה) אמור להתבצע במועד גיבושה של הזכות, כלומר: במקרים רבים במועד יציאת בן הזוג לפנסיה. משכך, מדובר לעיתים בהמתנה של שנים רבות.

בהסכמת בני הזוג, ניתן לערוך חישוב של שווי הזכויות הלא נזילות, נכון למועד הגט (חישוב זה נקרא היוון) ולהעביר את חלקו של בן הזוג בכספים אלה לידיו כבר בזמן הגירושין. זהו פתרון למצב שבו בני הזוג אינם מעוניינים להיות קשורים אחד בשני לאחר הגירושין.

המטרה של ההיוון היא לכמת לערך עכשווי את זכויות הפנסיה.

להיוון יש יתרונות רבים לשני בני הזוג. היתרון הבולט מבחינת בן הזוג אשר צבר את הכספים הוא, שלאחר ביצוע ההיוון, הוא לא יהיה עוד קשור בבן הזוג האחר, וכאשר יצא לפנסיה, הוא יוכל ליהנות משקט נפשי בידיעה כי הכספים המגיעים לו הם שלו. בן הזוג האחר יוכל גם הוא לחוש ביטחון, שכן הכספים ימצאו בחזקתו, והוא לא יהיה תלוי בפרישתו של בן זוגו לפנסיה.

כאמור, לצורך ביצוע ההיוון יש צורך בהסכמת בני הזוג. בהתאם לכך, ההלכה שנהגה עד לאחרונה קבעה, כי אין מקום להוון זכויות פנסיה עתידיות בהליך איזון משאבים בין בני זוג.

כך למשל, בית הדין האזורי הרבני בנתניה דן בתביעה של בני זוג שהתגרשו כדמו"י, אשר חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג- התשל"ג (1973) הקובע בפרק השני את הסדר איזון משאבים.

הצדדים נחלקו בעניין זכויות סוציאליות שנצברו או זכויות עתידיות כגון פנסיה קרנות השתלמות וכו'. התובע (הבעל לשעבר) ביקש לממש זכויות אלו, ולפחות לקבל את חלקו בזכויות אף שטרם הגיע זמן פירעונם, וזאת ע"י מינוי אקטואר שיעשה היוון של כל הזכויות ולחלקם. מנגד, האשה טענה , כי יש לממש זכויות אלו רק כאשר יגיע זמן פירעונן.

השאלה המשפטית שעמדה בפני בית הדין היתה, האם ניתן לחלק זכויות עתידיות קודם זמן פירעונן כאשר צד אחד מתנגד לכך. בית הדין השיב בשלילה, וקבע כי מדובר בזכויות אובליגטוריות, שלא ניתן לתבוע קודם זמנן. באשר לטענת הבעל, כי יצטרך לחכות שנות דור, עשרים וחמש שנים עד אשר יוכל ליהנות מכספים אלו, נקבע כי על פניה הטענה נראית מוצדקת, אולם: "מה לו לעשות, אלו הם הזכויות שלהם הוא זכאי כמו שהזכויות שוות סכום מסוים ולא ניתן לשנות את שוויין, כן מועד קבלת הזכויות הוא זמן מסוים, שלא ניתן לשינוי".(תיק רבני 1887-24-1 פלוני נ' פלונית).

ב- 17 במאי 2010 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין חשוב ומהפכני, אשר בו נקבעה לראשונה בישראל חובת היוון נכסים עתידיים במסגרת איזון נכסים בין בני זוג.

בתביעה הרכושית, בימ"ש קמא הכריע לגבי איזונם או אי איזונים של פרטי רכוש שונים. בערעור, המערער בקש להשיג על קביעות ביהמ"ש, בין היתר בעניין מבנה הנגריה.

באשר למועד האיזון, ביהמ"ש המחוזי קבע כי יש טעם בטענת המערער, כי דחיית מועד איזון זכויותיה של המשיבה עם פרישתה, ללא דחיית מועד איזון הנגריה, יצר תוצאה לא הוגנת למערער. "הפתרון שהציע המערער – על דרך חלוקת הזכויות בנגירה בעין- נראה על פניו פתרון רצוי", נפסק בפסק הדין. עם זאת, ביהמ"ש סייג את קביעתו וציין כי לא יוכל לקבוע מסמרות בדבר.

בסיכום, נקבע כי כדי למנוע פגיעה לא מוצדקת במערער, יש להורות כי מועד איזון זכויותיה הפנסיוניות של האשה, כערכן במועד הפירוד, לא ידחה למועד מימושן, אלא יעשה במועד מתן פסק הדין על בסיס חוות דעת אקטוארית. (עמ"ש 510-09 פלוני נ' פלונית)

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני