אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

דיני משפחה – שאלות ותשובות 1

שאלה: דירת המגורים המשותפת נרכשה במהלך הנישואין ונרשמה ע"ש בעלי בלבד. לאחרונה נטל בעלי הלוואה בנקאית לצורך עסקיו ומשכן את הדירה ללא ידיעתי לבנק. לאחר שבעלי לא פרע את ההלוואה פתח הבנק תיק הוצל"פ והוא מבקש למכור את הדירה ולפרוע את ההלוואה.

תשובה : בימ"ש מחוזי בירושלים קבע לאחרונה כי על הבנק חלות חובות מיוחדות בטרם הוא ממשכן דירת מגורים של בני זוג. נקבע כי הבנק היה חייב לבדוק אם לבת הזוג של הלווה יש זכויות בדירה וכן להחתים את בת הזוג על טופס המשכון , ובאם לא עשה כן המשכון לא יחול על חלקה של בת הזוג בדירה.
כיוון שהבנק לא פעל כשורה ואת לא ידעת על המשכון, והיות שמחצית הזכויות בדירה שייכות לך מכוח הנישואים למרות הרישום ע"ש בעלך, הרי שתהיי זכאית לרישום מחצית הדירה על שמך גם לאחר שהבנק פתח בהליכי הוצל"פ והבנק יוכל למכור רק את מחצית הדירה השייכת לבעלך.

שאלה: אימי ז"ל צירפה אותי לחשבון הבנק שלה על מנת שאעזור לה לנהל אותו וכן על מנת שלאחר מותה אני אזכה בכל הכסף שבחשבון ולא אחי. בטופס שעליו חתמה בבנק נכתב שלאחר אריכות ימים השותף שנותר בחיים הוא יהיה בעל החשבון. אימי נפטרה ואחי טוען לשיתוף בכספים אלה.

תשובה: אם בפעולת צירופך לחשבון התכוונה אמך לתת לך את הכספים מיידית, באופן שהם יהיו שייכים לך בעודה בחיים ואתה תוכל לנהוג בהם כרצונך עוד בחייה, הרי שכספים אלה יהיו שייכים לך ולא לעיזבון ואחיך לא יוכל לטעון לשיתוף. את הכוונה הזו תצטרך להוכיח בראיה טובה כמו מסמך כתוב שבו אמך מצהירה כי בצירופך לחשבון היא מתכוונת להפוך אותך לבעלים של הכספים מיידית ולא לאחר מותה.

כל עוד לא תוכל להוכיח זאת הרי שמדובר במתנה שאמך ביקשה להעניק לך לאחר פטירה. עפ"י החוק הענקה כזו יכולה להיעשות רק באמצעות צוואה ולכן מדובר במתנה בטלה והכספים שבחשבון הבנק יחולקו בין כל היורשים.

שאלה: בית הדין הרבני חייב את בעלי לתת לי גט ואף הטיל עליו סנקציות שונות אולם למרות זאת בעלי מסרב לתת לי גט. בהליך קודם דחה בימ"ש למשפחה את תביעתי למזונות בטענה שאני עובדת ומשכורתי גבוהה ולפיכך, איני זכאית למזונות.

תשובה: את יכולה לפנות שוב לבימ"ש למשפחה בתביעה נוספת ומיוחדת שנקראת "מזונות מדין מעוכבת". במקרה דומה שנדון לאחרונה בבימ"ש למשפחה ברמת גן חויב הבעל הסרבן במזונות מיוחדים "מדין מעוכבת" בסכום גבוה וזאת רק בשל סירובו לתת גט. בפסיקת מזונות מיוחדים אלה אין כל חשיבות לעובדה שאת עובדת ולגובה משכורתך, כיוון שמזונות מדין מעוכבת מטרתם הנה "עונשית" והם נועדו לגרום לבעלך לתת לך גט.

שאלה: בעלי הקדים אותי והגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני ובה כרך גם תביעה לחלוקת רכוש. בתביעתו ביקש בעלי מביה"ד שידון בתביעה לפי דין תורה ולא לפי החוק האזרחי ולפיכך ביקש כי ביה"ד יצהיר כי כל הרכוש הרשום על שם בעלי והכולל את דירת המגורים שייך לו בלבד, וכי לי אין כל חלק ברכוש זה.

תשובה: עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון אין כבר משמעות לעובדה שבעלך הקדים אותך והגיש תביעה לבי"ד רבני, לפחות בכל הקשור בתביעות רכוש. זאת כיוון שעל פי פסיקת העליון אסור לביה"ד אסור לפסוק לפי דין תורה בתביעות רכוש אלא הוא חייב להחיל את הדין האזרחי שלפיו מגיע לך מחצית מהרכוש שנצבר בזמן הנישואין אפילו אם כולו הוא רשום ע"ש בעלך ובמיוחד דירת המגורים.

שאלה: במהלך הנישואין אפשרתי לבעלי ללמוד רפואה בעוד אני עובדת ומפרנסת את המשפחה ומטפלת בילדים ובמשק הבית. כיום בעלי מומחה לניתוחי שיניים, הוא בעל מוניטין בארץ ובעולם והוא מועסק כשכיר בכיר על ידי חברת שירותי בריאות אשר משלמת לו כ-100,000 ₪ בחודש עבור מספר נתון של ניתוחים שהוא מבצע עבור לקוחות של החברה. האם לאחר הגירושין אני זכאית לחלק מהמוניטין האישיים שלו כמי שתרמה להצלחתו והקדישה את מיטב שנותיה לקריירה של בעלי?

תשובה: בעבר הפסיקה שללה לחלוטין כל זכות שיתוף במוניטין אישיים. אולם כיום, על פי פסיקה חדשה של ביהמ"ש העליון וביהמ"ש למשפחה, המוניטין האישיים ופוטנציאל השתכרות הגדול של הבעל מהווים נכס משותף ככל נכס אחר. בעת גירושין האשה זכאית לקבל מחצית מכלל הנכסים המשותפים ובכלל זה נכס המוניטין. לפיכך, בעת הגירושין ייקבע ערכו הכספי של נכס המוניטין והחלק המגיע לך יילקח בחשבון בעת חלוקת הרכוש בינך לבין בעלך.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני