אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

גירושין – חלוקה לא שיויונית בין בעל ואשה

ככלל החוק והפסיקה בישראל, בענייני גירושין, קובעים כי רכוש משותף שנצבר לבני זוג בתקופת הנישואים יחולק בחלקים שווים בין בני הזוג. מאז קום המדינה ועד היום, פיתח בית המשפט העליון את עקרון השיויון הרכושי בין בני זוג, בהליך הגירושין. כך גם חוקקו חוקים שקבעו כללים ליצירת שיתוף מלא ברכוש בין בני זוג בעקבות הגירושין. לדוגמא חוק יחסי ממון הקובע ככלל כי רכוש שנצבר לכל אחד מבני הזוג בתקופת הנישואים יחולק בחלקים שווים בין שני בני הזוג במסגרת הגירושין.

לאחרונה, בעקבות תיקון לחוק יחסי ממון, מתפתחת מגמה מעט "הפוכה". בתי המשפט החלו לעשות שימוש בסע' 8 לחוק זה, ולהורות על חלוקה לא שיויונית של רכוש משותף בעיקר מנימוקים של צדק ועשיית צדק. 

סע' 8 לחוק קובע כי בנסיבות מיוחדות ומוצדקות רשאי ביהמ"ש לחלק את הרכוש המשותף בחלקים לא שווים (לא "חצי חצי"), זאת בהתחשב בין היתר בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

קיימים מספר פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה ואשר בהם נקבעה חלוקה רכושית לא שיויונית. אנו נסקור כאן את המעניין והמנחה שבהם, הוא פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין פלונית נ פלוני (עמ"ש (ת"א) 1279/07).

באותו מקרה הגישה אשה תביעה רכושית נגד בעלה וביהמ"ש קיבל את תביעתה בכל הקשור לכספים בחשבונות בנקים וכספים בביטוח מנהלים (להלן: "הרכוש המשותף").

מנגד, ביהמ"ש לא קיבל את תביעת האשה בקשר למניות הבעל בעסק משפחתי, אולם שמחות שהוקם ע"י אחיו של הבעל. דרישת האשה הייתה לקבלת מחצית שווי המניות שהיו לבעל בעסק ו/או לקבלת מחצית שווי עליית ערך המניות. 

בית המשפט דחה את תביעתה וקבע כי אינה זכאית למחצית שווי המניות מכמה נימוקים, בין היתר בשל שאלה מניות שנתקבלו לידי הבעל במתנה, וכן בשל שחלקן נתקבל אף לפני הנישואים, וכן בשל שכל מניותיו הוחזרו לאחיו וכיום אין לו מניות. 

יחד עם זאת , קבע בית המשפט כי השתכרותו של הבעל מהעסק המשפחתי ו/או פוטנציאל השתכרותו מעסק זה, הנם גבוהים מאוד, יחסית להכנסותיה והשתכרותה של האשה. עוד קבע ביהמ"ש כי האשה גידלה וטיפלה בילדים, ניהלה את משק הבית, סייעה ואיפשרה לבעל להשקיע עצמו בעסק המשפחתי. ואכן הבעל עבד במשך כל השנים בעסק המשפחתי והיה שותף לפיתוחו והשבחתו וכאמור העסק מהווה מקור להכנסה והשתכרות גבוהים במיוחד.

לפיכך, קבע ביהמ"ש נוצר אי שיויון ביכולת ההשתכרות בין הבעל לבין האשה ואת אי השיויון הזה יש לאזן בדרך של חלוקת הרכוש המשותף הנ"ל בחלקים לא שווים. כך קבע ביהמ"ש כי איזון צודק וראוי במקרה זה ייעשה כאשר האשה תקבל 60 % מהרכוש המשותף והבעל יקבל רק 40% מאותו רכוש. כך, קבע ביהמ"ש, ייעשה הצדק הראוי עם האשה שהשקיעה את מיטב שנותיה בנישואים ובתמיכה בבעל.

המידע המוצג במאמר הנו כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני