אנו שמחים להעמיד לשירות הגולשים מאגר מידע בתחום דיני גירושין, גישור ונושאים נוספים הקשורים למשפט ומשפחה. מקווים שמאגר המידע יתרום לקוראים ויספק להם זוית נוספת בהבנת תהליכים שונים בעולם המשפט והמשפחה, מידע העשוי להיות רלוונטי לחיי כל אדם בתקופה זו או אחרת של החיים. עם זאת חשוב לזכור כי אין במידע שלהלן כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. ההמלצה הגורפת היא לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על מידע המופיע כאן.

בית הדין הרבני

בישראל קיימות שתי ערכאות משפטיות שעוסקות בתחומים של דיני משפחה וגירושין: בתי הדין הרבניים ובית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני הוא חלק חשוב ממערכת המשפט בישראל וייחודו בפסיקה על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי. תחת בתי הדין הרבניים נכללים בתי הדין הדתיים, שמקבלים את סמכות השפיטה לדון בענייני מעמדם האישי של האזרחים. לעומתו, בית משפט לענייני משפחה פועל מכוח חוקי המשפט הישראלי ונידונים בו סכסוכים הקשורים לדיני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה אינו דן בנושאים הקשורים לנישואין, גירושין ושלום בית אך בעל סמכות לדון בסכסוכים כגון הסדרי ראייה, מזונות לילדים וכדומה.

כאשר שני בני הזוג יהודים, הסמכות השיפוטית העיקרית של בית הדין הרבני בנושא מתן גט היא בלעדית. ביתר הנושאים הקשורים בפירוד ודיני משפחה, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה מחזיקים בסמכויות זהות ומקבילות. ההבדל הוא רק בשיטת הדיון הנהוגה בהם: בית הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה מתייחסים בצורה שונה לחלוטין אל הראיות, אל משקל ההלכה והחוקים ההלכתיים, אל אופן ניהול התהליך ואל המוסכמות החברתיות המלוות הליכי פירוד. ההבדלים בגישה ובתפיסת העולם באים לידי ביטוי בשורה ארוכה של נושאים, ולכן לעיתים פסיקה של בית דין רבני תהיה הפוכה מזו שתתקבל במסגרת דיון בבית דין רבני. מתוך התנהלות זו ניתן להבין מדוע תוצאות המשפט בנושא דיני משפחה נקבעות באופן ישיר על פי סוג הערכאה שאליה פונים – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, יש לבית הדין הרבני סמכות בדיני אישות בתנאים מסוימים ובגיור.

הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים נקרא "הנהלת בתי הדין הרבניים", כאשר בראש המערכת ניצב בית הדין הגדול לערעורים בירושלים. בראש בית הדין הגדול עומד אחד מבין שני הרבנים הראשיים לישראל. הרבנות הראשית היא זו שמפקחת על בתי הדין הרבניים, אחראית על פיקוח כשרות ובעלת סמכויות לאישור נישואין וגירושין של יהודים בישראל.

דין תורה בתביעות גירושין

על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, כל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחיד של בתי דין רבניים. עוד קובע החוק כי נישואין וגירושין בישראל ייערכו על פי דין תורה. עם זאת, יש להכיר את מירוץ הסמכויות. היות ולשני בתי הדין בישראל – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני המשפחה – סמכות שיפוטית בנושאים זהים, בן הזוג הראשון המגיש תביעה (בבית המשפט) או פותח תיק (בבית הדין הרבני) קובע היכן ידונו בסכסוך. הנטייה הרווחת היא להמליץ לנשים לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה ולגברים לבתי הדין הרבניים, אך כדאי לבחון כל מקרה לגופו.

במידה והוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, בית הדין הרבני הוא הסמכות השיפוטית הייחודית לכל עניין הכרוך בתביעה, לרבות מזונות לאישה ולילדים. במידה ואישה יהודיה מגישה לבית דין רבני תביעת מזונות שלא אגב גירושין, הנתבע לא יכול לטעון לכך שאין לבית הדין הרבני יכולת שיפוט בעניין. מירוץ הסמכויות הוא חלק מהטקטיקה בה נוקטים בני הזוג בבואם להתגרש. זהו מירוץ המציין את הפנייה אל הערכאה המשפטית המועדפת, על מנת להיות ראשונים בפתיחת התיק או הגשת התביעה וליהנות מהתייחסות משפטית העולה בקנה אחד עם האינטרסים שלהם. במקרים בהם בן זוג אחד פונה אל בית הדין הרבני ובן זוג שני פונה אל בית המשפט לענייני משפחה, המבחן הכרונולוגי הוא זה שקובע היכן תידון התביעה.

סמכויות בית הדין מבחינה בינלאומית

בני זוג שאינם בני אותה דת כפופים לחוק התרת נישואין. זהו חוק המקנה את הסמכות לדון בעניינם בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני. באופן כללי, מי שנישא נישואין דתיים המפוקחים על ידי הרבנות הראשית לא יוכל להתגרש בגירושין אזרחיים, ועליו לפנות אל בית הדין הרבני לשם הגירושין עצמם.

כדאי להזכיר את הסמכות של בית דין רבני מבחינה בינלאומית בתביעה לגירושין. לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים אחת מהזיקות המופיעות בבירור בלשון החוק. הזיקות הבסיסיות דורשות את מקום מושבו של הנתבע בישראל, את האזרחות הישראלית של שני בני הזוג והוכחה לכך שמקום מושבו של התובע הוא בישראל והוא התגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך למועד הגשת התביעה. זיקות נוספות הן תובע שהוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל, ותובע שהוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה.

במידה והוגשה לבית דין רבני תביעה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני זוג. שנית, במידה והוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, בית הדין הרבני מאבד את סמכותו לדון ולהכריע בנושא הגירושין האזרחיים.

עוד בנוגע אל סמכות בית הדין הרבני מבחינה בינלאומית כדאי להזכיר את סמכותו לדון בתביעה לגירושין כדין תורה אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי. לבסוף, לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעת גירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא ישראלי שנמצא בארץ במועד הגשת התביעה, ובאותו מועד במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על פי כל דין.

פתיחת תיק בבית הדין הרבני

מבחינה מעשית, הליך פתיחת תיק בבית הדין הרבני מתבצע כאשר מתגרשים לא מצליחים להגיע להסכמה באמצעות הסכם גירושין. מיקום בית הדין הרבני האיזורי אליו צריכים בני הזוג לפנות נקבע בהתאם למקום המגורים המשותף של בני הזוג בחצי שנה לפני הפרידה. מעבר עניין הגירושין עצמם, לבית הדין סמכות לדון במשמורת, הסדרי ראייה, מזונות אישה וחלוקת רכוש. יש להעביר אל בית הדין הרבני תביעת גירושין כרוכה בצירוף מסמכים מתאימים, ולדאוג שהתביעה תענה על תנאים מצטברים הקבועים בפסקה. התנאים הם כנות תביעת הגירושין, כריכה כדין וכנות הכריכה. תביעת גירושין שאינה עומדת באחד מהקריטריונים האלו מעבירה את סמכות הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, גם אם מבחינה כרונולוגית התביעה בבית הדין הרבני הוגשה קודם. יש לציין כי בכל מקרה הנושא של מזונות ילדים נידון בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני הצדדים מסכימים להתדיין על כך בין כתלי בית הדין הרבני.

הליך פתיחת התיק בבית הדין הרבני כולל מילוי טופס תביעה, ציון פרטים אישים, ייפוי כוח ופרטי עורכי דין וטוענים רבניים מעורבים במידה והצדדים מיוצגים על ידיהם. חשוב לפרט את העילה המצדיקה תביעת גירושין ואת מהות הסעד והעזרה המבוקשים.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני